|
היא הייתה הילדה הכי יפה בגן. גם הילדה הכי יפה בכיתה א'.
כשעלו לכיתה ז' היא עדיין הייתה הכי הכי. כשהגיעו לכיתה ט' הוא
החליט שזהו, נמאס לו, הוא הולך לעשות משהו. אז מה אם היא שמה
רק על פופולרים מי"ב ומעלה, אז מה? אם היא כל כך יפה חייב
להיות לה גם אופי, חייב.
|
יצאתי לקניון. בחנות הדיסקים התחיל איתי בחור שווה בטרוף. הוא
קנה כמה דיסקים של נירוונה, הדלתות ועוד משהו של ג'ון לנון
והלכנו לאכול משהו.
משהו שהלך פעם על ארבע רגליים.
|
כל המשפחה שלי הגיעה היום כי חגגתי יום הולדת. בכל שנה, אחרי
שכולם עוזבים, אני מוציא את המחברת הירוקה מהמגירה התחתונה
בשידה ומסמן הישגים. בודק שהכל דופק כמו שצריך, שאני לא חורג
מהזמן המוקצב לי, שאני לא נשאר מאחור ובכלל, שהחברים שלי לא
עוקפים אותי יותר מידי.
|
רציתי שיכאב לו. רציתי שיכאב לו לפחות כמו שכואב לי, שירגיש את
הכאב עמוק עמוק בפנים. שיחלוק אותו איתי כמו שחלק את האהבה, את
האושר שהיה לנו. רציתי שהוא יבכה כל יום, שישנן לעצמו כמה
ירידות טובות על איזה דפוק הוא שזרק אותי.
|
דייר סטרייטס ישן מתנגן באוויר
היא יושבת בכורסא בצהרי שבת
בוהה בכלב המנומנם
שכרה דירה בתל אביב
מיד אחרי שזה קרה
|
אני שונאת לחשוב על משהו
חשוב
או
לא חשוב
|
פעם יצא לי לכתוב
שיר בחרוזים
זה לא היה משהו טוב
כי הם היו גרועים
|
במילה, בחיוך
במבט גנוב
בהמון שקט.
|
היא ציפתה שזה יהיה התפקיד שלו לבקש את מספר הטלפון. הוא לא
מסוג הבחורים שמבקשים מספרי טלפון באוטובוסים, הוא מהסוג
שאוהבים שקיעות, הוא הקסים אותה. הם נפרדו בחיוך, במבט.
"אתגר קרת, אל תשכחי", עד עכשיו היא קוראת אותם.
|
אילת. 2001. אני גדולה אני.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"כתבנו מוסר כי
בפיגוע הירי לא
היו נפגעים אך
נגרם נזק קל
לאוטובוס"
"כתבנו מוסר כי
בפיגוע הירי
נהרגו מחבלים אך
נגרם נזק קל
לאוטובוס"
תקשורת מגמתית |
|
