|
נפשי אינה יודעת
מתאלמת מול הרגע
מנסה לברוח מן הכורח
שואלת אמת בדלתות ההזיה
|
סרגנו עינים
החלפנו כפתורים
שיחקנו באצבעונים
נקשרנו לאט בשרוך.
|
משם ממשיכה במסע רגלי בלשוני.
עולה ויורדת כמו הנחשולים .
מזקיפה קומתך.
עוברת מישור אל ראש ההר ומתמקמת בו.
מראה חיבת צעדיי בסיבובי ,חורשת אותך.
מראה איתך נופך המדהים.
מתענגת על כל רגע שבך בי.
|
רק מילותיך קשות וכאב רב בי הן מרחישות.
אוהבת ולא שונאת אותך. רק את הכאב שונאת.
הכאב שאתה נותן בי, פעם ידייך ידעו ליטוף וחמלה.
גם נשיקה.
|
לאן ישאוני רגליכם השועטות ?
ואני פורצת בבכי מלא בהלות.
אז קול דודי הנה אתה מן ההרים שומע בא נא והושע.
|
המתוקה חוזרת... ותודה לשכונה של יובל
[דורון תודה
|
מתוקה אמיתית פעם שלישית.
דורון השכן תודה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מעניין שדוווקא
לערוך את דף
היוצר שלי אני
לא יכול, אבל
סלוגנים? סע אחי
סע, תירה כמה
שאתה רוצה,
אנחנו אפילו לא
קשורים לזה, זה
כבר בידי
הממשלה
אני, קצת מתעצבן
שעקב עומס
אפשרויות העריכה
חסומות כרגע |
|
