|
אף-פעם לא חשבתי שאפשר לגמור קופסת גפרורים שלמה על שני נרות.
כבר יותר מחצי שעה שארבעתנו מנסים להדליק את הנרות ולא
מצליחים.
|
הכדור הוא לא בשביל השינה, הוא בשביל האלרגיה. כבר יותר
משבועים היא בקושי נושמת. גוש ענקי תקוע לה בתוך הגרון. לא
נושמת ובקושי בולעת והיא כבר לא יכולה יותר. ככה זה בחילופי
עונות.
|
שונאת את המקום הזה
שהוא כל-כך חלומי
אבל גורם להרגיש
תלושה ומיותרת
|
אתה יודע לא יודע מה אתה רוצה
|
הלכתי לאיבוד
ושוב איני זוכרת
|
החיים יפים ויש לך הכל
חוף הים מלא בחול,
כמו האפשרויות שטומן לך העתיד
אז למה את עצובה תמיד?
|
יותר מידי זמן איתך...
יותר מידי זמן בלעדייך...
|
האקדח שוב יופיע
והפעם ירה.
|
ערב שבת לאור נרות
בחור חרדי נושא ברכות
|
יושבת וכותבת בעט אדומה.
על ציפורניה מבהיק לק אדום.
|
כתבת שירים על מותך ומה שיהיה איתי
ידעת לתאר יפה את הרגשתי
כשאשאר לבד עם הקור
ועם הידיעה שאתה לא תחזור
|
היא מביטה בשמש ונזכרת איך ראתה אותה עולה ומאירה את יומה
האחרון כאן.
האנשים שהיו פה כבר עזבו.
לרגע היא מצטערת לעזוב,
כי בסך-הכל היו רגעים ששוה לזכור
|
אם רק יכולתי להגיד לך כמה שאני מצטערת
אני אשמה
|
אני מתמוטטת ואף-אחד לא באמת רואה, לאף-אחד לא אכפת.
ולא, אני לא מאשימה.
|
לקרוע לעצמי את הלב בפעם המיליון
להכאיב בכוונה, הכי הרבה שאפשר, כמו שרק אני יכולה
זה כמו לדפוק לעצמך את הראש בקיר הכי חזק שאפשר, רק יותר כואב
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מי אמר למי?
נו די אל תגזרו
לי את השיער נו
בבקשה די רק לא
את השיער אתם
יודעים כמה זמן
לקח לי להגיע
לכזה אורך כאילו
שיו דה כזה ?
רב חובל שמשוני
מטיס דלילות
מוטסות |
|
