|
בימים רחוקים
הייתי נחל
הזורם אל הים
הגדול
בימים אלה
אני נחל
הזורם מן הים
הסוחף
|
מנסה לגעת בשמיים
למרות הפחד
להלך
בין טיפות המים
|
היום מוארת
באושר סביבי
כקרן שמש
הקורנת
ומלטפת
את כל הסובבים
|
רוקד איתי
מושך אותי
לתוך הבמה
רוקד איתי
מסנוור אותי
לערפול תחושותיי
|
בחדר הקטן
בתוך הבועה
בפינה שלנו
בתוך הכילה
|
שובי אלי בחירתי
בחרי פסגות
להיות ציפור
מוקפת אור
לעוף רחוק
לעוף בעוז
ענף בוהק
האוחז עלה זועק
חירות בחירה
חירות אהבה
|
פאזל הרים משובץ
בצבעים
לרקע אגם
השרוי בשלווה
|
מבעד לדמעות
שזולגות על הדף
מצאתי אותה בשיא הדרה
השראת הכתיבה
|
זורמת כנהר
הזורם למרגלותיי
בזרם אינסופי
גועש ואכזרי
|
רוצה להכיר רוצה להרגיש
כל תא בגופך
כמהה לדעת כמהה להבין
כל מחשבה שלך
|
תמיד רציתי שילך
אבל אחר כך שישוב
בדקתי כמה אוהב
ועד כמה רחוק ילך
מתחתי את החוט
כל כך חזק
עד שנקרע
חציתי את הגבול
והגעתי אל האין מוצא
|
כמה זמן לא חשתי אהבה בעצמותיי.
כמה זמן לא התרגשתי מחיבוק אמיתי
כמה זמן לא הבטתי בעיני בחור
וידעתי שהוא הנכון עבורי
|
נזכרת בעיניים כחולות מביטות
יודעת שמכירה אותן
ממקום כלשהו
בעולם זה או גלגול אחר
מוכר לי מפעם
באמצע שומקום
|
ושנינו מתערטלים
אחד בגוף השני
חום אדיר שחודר מבפנים
כענן מעל בחלל הקר
|
קול קורא לי לכתוב והפעם לא לכאוב,
פשוט לשמוח לאיד ולהודות לשלל שמשמאל
|
חייה את היום כהיום ומחר כמחר
בבאות הכל יכול לקרות
בדקות נחרצים גורלות
הלכודים בקורי בחירות
|
הקירות בלבד יודעים את האמת
הקירות בלבד יודעים את הכאב...
אך הס חרש לא יעזו
לאמר דבר על אמש...
|
אנשים חולפים ומתים,
אך החיים ממשיכים
את הלכת והכל נשאר אותו דבר
|
השעון מתקתק
ומביא תשובות
עם צמתים חדשים
מסוכנים ומעניינים
השעון מתקתק
והפזל מתמלא
הדרך אינה נגמרת
והאופק מתרחק
|
קול קורא לי לכתוב
קול קורא לי לכאוב
זמן שלכת
|
"מה רציתי?
גבר שאוהב
ואוהב אותו חזרה
בלי חרדה
|
מילים הן דבר לחשוב
מילים הכל משנות
בידנו הכוח
בשפתנו המילה
|
תעשה אותי מלכה
כך בקשתי ממך
תעשה אותי מלכה
ואהיה לעד שלך
|
מסע ארוך עוד לפניי
תיק ומקל נדודים בידיי
היגיון נגלה לעיניי
העיוורון נעלם
ומסך מציאות נפרש לפניי
|
מה שצריכים זה לפקוח עיניים
יש כאלה שצריכים משקפיים
הכל נשקף לעינינו
|
פוחדת
הציפור להיות כלואה בכלוב
שלעוף תרצה והשער עליה ייסגר
|
יושבת תוהה מי הייתי אתמול
יושבת חושבת מי אני היום
חולמת שואלת מי אהיה מחר
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לכבוד:
מר סלוגן.
מר סלוגן
הנכבד.
לאחרונה נתקבלו
תלונות על רעשים
הנשמעים בלילות
מאזור קוביית
הסלוגנים שבקצהו
הימני של המסך.
אנו מבקשים ממך,
לטובת שאר דיירי
הרשימה הימנית,
להפסיק לאלתר את
הרעשים, בטרם
ניאלץ לנקוט
באמצעים
משפטיים.
בתודה,
ועד הבית. |
|
