[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
ניגשתי לשלם, הצטרפתי לתור של האנשים שמחכים לעודף. התיישבתי
איתם, זיהיתי מישהו במעומעם, אחרי שניות הוא פנה אלי - דיברנו.
לא זוכר על מה.

לפחות פעמיים בשבוע אני נאנח במיטה - בקול. לפחות, כי לפעמים
זה גם חמש - אם יש לי את הצורך. וזה לא שיש לי חברה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
תרגום
morning came by on the blue mountains cold
breathing i climbed on a path that is old
an ancient ditty was born
"oh it's so blue!"
and echo replied from mountains dawn
"oh it's so blue, so blue, so blue, so blue!"

and echo replied from mountains da

סוריאליזם
אבא שלו מת
אחרי הלוויה הם נפגשו לקפה
"הייתי תמיד אתך"
"אתה כאן עכשיו"

למה זה מציק לי
כל הזמן יושב

אהבה
אהבה היא כמו דימוי
שמנסה לדייק
וכמה שלא ינסה
תמיד ירגיש
משהו חסר

אם רק אוכל לכתוב על אהבה
על כמיהתי אלייך
ארוץ בין זרועותייך

יחסים
אנחנו כמו מדינה
אנחנו שתי קבוצות
עם שתי מטרות
סותרות
אחת את השנייה

ונהרות שטפו
ומלחים נחצבו
ועמודים קובעו
ועצים נכרתו

לראות את הנהר,
את המים
נהפכים לשחורים

מקום
הולך ברחובות דרום העיר
אי אפשר לנשום
סלמה מסריח מעשן מכוניות

הרהור
המפה של גוגל
מפחידה אותי
כשאני מעביר לים

ביקורת
הרחוב היה אותו רחוב
היום היה דומה לזה שלפניו
כשעוד לא הייתה דיקטטורה
האנשים נותרו אותם אנשים

עד שייבראו מחדש
ושוב יישכחו
ושוב ייזכרו

תנו לי דימוי
בלעדיו אין לי שיר -
לפחות לא שיר עם דימוי -
אלא סתם שיר

אתה פשוט המפלט שלי - אין לי משהו אחר לעשות
מאמץ את עצמי להשתמש בך, למצוא בך תועלת,
לפרוק את עצמי,
על הקיר

כאב
כואב כואב
מה אפשר לכתוב על זה
כואב לפקוח את העיניים
כואב הרעב הזה

הרהור
שלום עולם
אני פשוט לכתוב
זה הדוקטור נו זה הוא
בוודאות אי ודאות
ומתח עושים
ביד אומן את היצירה

בדידות
מאחר לאוטובוס של אביב
בגלל קרואסון
ובגלל נמרוד ויועד
אני כבר לא אגיע לירושלים

כאב
משהו זוהר, אתה רואה?
אין כלום
יש גם יש
הסתכל רחוק רחוק
פנימה
הסתכל לתוכך
אל

קצרצר
הכי אני אוהב ללחוץ על הסבון
אחרי שמילאתי אותו מחדש
אני אומר לעצמי:

הרהור
האנשים של צד ימין של הבארבי הם לא האנשים של צד שמאל של
הבארבי
כותבים תובנות
תובנה היא מחשבה שלא נחשבה לפני זה
לפעמים לא על ידי

אימפרסיוניסטית
הרווח בין הגבר לחולצה ליליה
לילית ליליאן רוסיה הטובה
והישנה טולסטוי מתהפך בקברו
לרגל הקורא האיטי בהיסטוריה

בדידות
מתגעגע לתקופה
אותה תקופה
שלא הייתה לו

לך,
לך לדרכך
אוויר,
אתה צריך

כאב
לא אומר
ולא חוזר
אני רק גומר
רוצה אותך פי מאה כן

ארספואטיקה
היא באה בלילה
כשכבה כבר האור,
היא באה בשקט
היישר מהכפור.

פוסטמודרניזם
יום רגיל
נוסע למשרד
לוקח את הרכבת

הרהור
"אבל העולם הוא רע
יש פיצוץ אוכלוסין"
אל תשאל שאלות אידיוט
פשוט עשה מה שעושים

געגוע
אבא
הראית לי שיר שכתבת
פעם אחת
כשישבנו בנחלת בנימין

הרהור
מצערת אותי
אותה חתיכת קרטון
של אריזה
של שלושה תחתונים

פוסטמודרניזם
1. עומד מול המדף
מחזיק שמן זית בכל יד
מה עולה יותר
אתה תיקח את הזול


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
שלא לדבר על הבוקר - זה גם חתיכת סיוט. רק התעוררת - אתה עדיין
לגמרי עצבני על העולם ועל העיניים שלך שנפתחו פתאום כך - בלי
שום צורך, בלי שאף אחד ביקש מהן ועכשיו הולך להתחיל יום שלם
שאתה כבר מת שייגמר


לרשימת יצירות המסה החדשות
פוליטית
אני מסתכל על התמונות מההפגנות האחרונות ואומר לעצמי, אנחנו
אוכלים את מה שבישלנו. נכון, ההפגנות האלה חשובות, עומד לקום
פה משטר דיקטטורי, שחייבים להתנגד לו, ככל האפשר, וללא אלימות.
אבל אנחנו עדיין שוכחים דבר אחד, והוא שגם באתונה הייתה
דמוקרטיה.




הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.

מתוך: "נשיקה
צרפתית"


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/HevelWeiss
יוצר מס' 60433. בבמה מאז 24/2/06 16:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להבל וייס
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה