|
חייו היו קשים מאוד, כי לב האדם רע מנעוריו, והילדים טהורי הלב
הפכו את ימיו הבודדים-טרופים לסבל מתמשך.
|
הוא הסתכל עליה: היא לא זזה, רק נשמה. ואז פקחה עיניים כמו שתי
קונכיות שחורות, מבהיקות, וחייכה עם שיניים לבנות. הוא נישק
אותה, לחץ את שפתיו אל שינייה.
|
"אנחנו עומדים להתנגש בקרחון!" צעקתי ותפסתי את בת-הים בסוודר
שלה. איבדנו את שווי-משקלנו ונפלנו למיטה.
"אופס" היא אמרה.
|
האם יפגשו העלמה והעלם? כל עוד שחר שחור יורד על הכפר.
|
איש עם אקדח מכניס אותך בסוד המכונה. המכונה מהבילה בריח
אבקת-כביסה מהגופות המשובחות ביותר. ציקלון B כתוב על בקבוק
הגז, שהקפטן מעניק לך כמתנת יומולדת. אתה תשאף ותשאף וככל
שתשאף- יגבר העונג. כך לוחשת המכונה.
|
בני הכיר לי שתי לסביות מהחלל. הן מתחככות זו בזו בלילות שבת
כדי להתחמם. הן הגיעו מכוכב אחר לגמרי, עליו דיברה המשוררת
סאפפו.
אני מכרתי ספות עם בנימין נתניהו ואני נתתי לו את הכינוי
'ביבי'.
מעגל החברים שלנו היה מצומצם. ביבי, שרה, שתי הלסביות
(ארכיקוליוורה ו
|
מדובר בהפקה של הצגת-תיאטרון של ילדי הישוב. נשמע תמים, נכון?
הבעיה היא שהמורה לתיאטרון היא מכשפה שחורה.
|
זרקור התהילה (מה זה?)
הוא הופנה אלי. יש מליונר (גם לא)
גם פרה (אולי לא)
זה יאה
|
אה, מצחיק
אה, מזה מגניב
אחד ושש
תראה בפלאפון שלו שורה שורה
|
אהבה ראשונה בחלום שחלף
מחפש מלים להוסיף לדף
"אולי תישאר אצלי?"
מה???
|
איך שזה בנוי
זה עוזר לך להישאר פנוי
זה בעצם די מדהים,
הדברים שהם עושים
|
תראו אותו בשמיים, האלבטרוס.
עף לו לבד
כמו שאני עפתי לבד
בלי כנפיים
איך זרקת אותי כמו אבן
ועפתי באוויר.
|
להיות שייך
בלי לפחד
בלי שאלה
בלי אהבה
|
בץ תקף
הגיע מאחור
מאחורי אריאל זילברשץ-בנאי
שלום אסייג (למה שאני אתבייש, אני הזמנתי משטרה)
זאת אומרת הרבה זמן (זאת אומרת אני עף?)
|
אז בשעה כזו מה נעשה להציל את
כל עסק האהבה הרחבה?
|
הכל אמיתי, פשוט כך
ולא צריך מאמץ אמיתי
כדי להבין את מה שברור מאליו
יש שקט נפשי
|
לכל עיר עיר-חלום
ושעת-חלום לכל שעה ביום
ואתה מופתע כשבין זריחה לשקיעה
מישהו קורא בשם שלך.
|
נשיקה.
כל-כך טהורה
הקשה של הלחם
אחי הקטן
|
וחנוך לוין, והבובות שלו
והמעבדות שלו עם יצורים ערים
ערניים ומשחרים לטרף
זהו ביתו.
|
יאללה, יהודית!
בלונדינית, אני מת עלייך. מה!
|
לכתוב שאוכל להאריך לך דרכך
המתמשכת מעבר לזמן
מעט יותר לתוך הגוף שלך
בטיפות קטנות שנספגות בעור...
|
זה חרא, שטויות
אח"כ נשאף עוד
|
יש עולם שהטוב והרע לא הגיעו אליו עדיין
שורר שם שקט קבוע, הנוף צהוב וחסר-רגליים
במקום ההוא אנחנו יושבים בשקט ועוצמים את העיניים
|
החיים שלי מאוזנים מכדי שאוכל לכתוב
שירים נוקבים
כמו שהייתי רוצה לכתוב
|
אם אין לך על מה לכתוב,
תכתוב על זה שאין לך על מה לכתוב
|
המטרה: חבורת ילדות עם משקפות-צלילה. אחוזי-הצלחה: 95%.
|
היום יש מגדלי-לייזר. היום יש.
אבל אני רק מתפלל שתהיה לי שוב הגיטרה הישנה והשבורה שלי.
|
עכשיו עלי לפנות מקום לאהבות החדשות
שרוגשות בדרכי-המלך
אני שוקל בדעתי אם לעשות את המיטב או פשוט לעשות. העיקר לא
לבזבז זמן ולא להפסיק להרגיש.
|
השינוי קפץ עלי כמו ילדה קטנה שאוהבת פדופילים, דולפינים
ו"מעריב לנוער". קצת קטנה לגילה, עם צליעה קלה ופזילה לצד
ימין, שעושה ממני טיפש בכל פעם שאני רואה אותה, אבל אוהב אותה
עדיין, ומחכה.
דרך לי על הרגל כמו צב ששוקל שלושים טון, ששובר את העצמות
הקטנות ביותר
|
הילדה גופה בר. היא מחייכת חיוך כמעט מושלם בחלומה. מתוך חלומה
הוא נפלא. הייתי בחלומה והשקפתי על החיים. היא קלטה זאת בזווית
העין כשלבה היה מלא חששות והודתה לאלוהים.
|
אביו צחק. 2 שניות למואדיב, אמו אדומה במכבסה. התפללו לבן,
קיבלו בן. בחיתול לבן, הוא כאן. חייב לכתוב בשביל כסף, לדודה
בארץ הרחוקה, רוסיה.
|
פיראטים זועמים מכלים זעמם על נשים צדקניות
|
אני אוהב אותך בגלל שקרן-שמש מצאה בך את סופה בלב סופה.
|
Like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free.
|
נכון שאמרת שאת פורשת כנפיים
ועפה רחוק מאוד
אבל אני כאן מאחורייך
ולא יכול לעזוב
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אתה יודע מה
הגובה של
היטלר?"
"מה?"
"בערך כזה"
(להזיז את היד
בצורה של 'הייל
היטלר' ולחכות
שהשומע יקלוט את
הבדיחה ויצחק.
אם הוא אינו
צוחק, פנה לע"מ
42)
מתוך המדריך של
שלמנאסר לסיפור
בדיחות, "השמש
היוקדת על עץ
האבחושים
הגרוזיני". |
|
