|
יהיה לי טעם
איתך או בלעדיך.
אולי איתי
תלמד מה זה להיות מאושר
|
The taste of your kisses still wraps my tongue,
Within- my heart still aches, it's lost.
Look away, don't look at me
When you stare it hurts the most.
|
אני רק רוצה שיהיה לך טוב
ואני יודעת שיהיה
לא איתי
כי זה מה שנועד לנו
|
זועקת פנימה-
אל תוך תוכי גופי,
והשתיקה, שאותי הדהימה,
עוטפת את שפתיי בעוקצניות.
|
Listen carefully,
It was my lest begging
As I promised
As I swore
|
We all search for safety,
In other people's arms,
However we know they will fail us
After activating their charms.
|
Being optimistic don't seem right
Good things turn to the worst
Holding to the past so tight
I'm staying quite 'till it burst
|
Tell me the truth-
That you had invented it all
That this world is not so big,
You just made me feel small.
|
ואז הבחור גילה אחת מאלה,
איך קוראים לה? - גלולת הפלא
|
בכי וצחוק
שנמחק ונשכח
עצב עמוק
וכאב לא נסלח.
|
אמרו לי ששחור תופס את הקרינה של השמש,
אבל השמש לא זורחת עליי.
בשבילי יש רק עונה אחת והיא חורף,
עם ענן אפור שחג מעליי.
|
זה לא שרע לי,
זה רק הקיץ
שמעיק לי בגרון
|
הסוף הטוב שלי כאן,
דברים משתנים.
הוא מגיע מוכן,
מלטף מבפנים.
|
את צרותיי אשכח מיד
ואותי ישכחו גם כן
את תחינתן כבר לא אשמע
על מר גורלי לא אתחנן
|
אז הנה שוב זולגות הדמעות
אחרי שהבטחתי לעצמי
שלא לבכות
|
שוב הזכרונות מבזיקים מול עיניי,
מתעתעים בי וגורמים לי לחשוב שאתה חי.
כל שנה שחולפת, ימיה מתווספים למספר -
הימים שחלפו מאז שאתה נעדר.
|
עד עכשיו לא הבנתי
למה בעצם גרמתי.
ואולי העדפתי להכחיש,
להביט ברצפה במבט מביש.
|
פותח עיניים בבוקר,
הכל נראה כל כך ירוק.
עוד יום חדש מפציע,
עוד יום חדש לצחוק.
|
אני מחייכת גם בלעדיך,
חשבתי שיהיה כל כך רע,
שאם לא תהיה פה,
אשכב במיטה, גמורה.
|
והתקווה עומדת
מחכה לעוד צ'אנס קטן שלא יבוא
|
לא יהיה קל להתרגל
ולכן לא ארגע,
על אף שאפגע -
בגללך.
|
חותכת, הורגת אט אט-
החרטה עמוק בפנים,
נתתי כל כך מעט
ואתה נתת את כולך.
|
חיוך מרושע צץ על שפתיי,
מבט אכזרי בעיניים.
חששות מפני עימות,
הטירוף אוחז בי.
|
צורחת, בועטת,
שורטת, נושכת,
נזכרת, עוצרת,
והכל שוב נמוג.
|
עכשיו אני
רוצה להיעלם
בורח החוצה
מהכל מתעלם.
|
תן לי רוגע, תן לי שקט,
כי אני בפנים זועקת.
שוב עוצרת, שוב שותקת,
אין בי כוח, מתמוטטת.
|
וזה לא משנה לי אם תבוא
אם תלך אחריי עד השמש אפילו
את כל מה שהיה כבר הרסת או הרסנו
וזה כבר נגמר
|
תכסה את עיניי במטפחת רכה
ותוליך אותי אל הנוף
מן הצוק ישתקף הים
שילטף לי את העיניים
|
ואני יוצאת ומגנה על הטבע,
זה כבר מנהג שהפך לדרך קבע...
אם הטבע היה בן אדם הייתי עושה איתו ילדים,
לוקחת אותו וזורקת אותך לכלבים.
|
חושבת על איך לשנות את המצב
עם ידיים כבולות ורגליים קפואות
אני חסרת יכולת ואי אפשר
ניסיתי כבר הכל
|
ועכשיו זה החיבוק
של אהוב, של השלמה
שיישא אותי הרחק
השאר, אתה והטירוף שלך
|
אולי בכל זאת הגיע הזמן הזה,
אולי בכל זאת אתה צריך לשחרר קצת את הרצועה.
אני אתך, אתך גם אשאר -
כי טוב לי ואני לא רוצה אחר.
|
אני רוצה שהריח שלך
יצא לי כבר מהאף
כי הסירחון הוא כבר בלתי נסבל
|
ידעתי שמשהו כזה יקרה עוד פעם, בלי שהתכוונתי אפילו. זה לא
בשליטתי.
מה כבר יכלתי לעשות? הידיים שלי כבולות כשזה מגיע לזה, אני
חלשה, חסרת כוח.
אולי יום אחד אלמד לחיות עם זה.
|
שוב אני מרגישה את אותו צורך לכתוב, לשפוך מילים על הנייר.
בכל פעם אני מדמיינת לעצמי שלאחר שאסיים, אתה תשב לקרוא את
זה.
אני יודעת שזה לא נכון, אני יודעת שאני הוזה. כנראה שזאת
המשאלה הסמוייה שלי שאולי תקשיב לי, תשמע את מה שיש לי
להגיד...
|
אני רוצה שתתפוצץ
כמו שאני התפוצצתי
כשהפכת את חיי לסיפור זול מרב מכר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
