[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
יהיה לי טעם
איתך או בלעדיך.
אולי איתי
תלמד מה זה להיות מאושר

The taste of your kisses still wraps my tongue,
Within- my heart still aches, it's lost.
Look away, don't look at me
When you stare it hurts the most.

געגוע
אני רק רוצה שיהיה לך טוב
ואני יודעת שיהיה
לא איתי
כי זה מה שנועד לנו

ייסורים
זועקת פנימה-
אל תוך תוכי גופי,
והשתיקה, שאותי הדהימה,
עוטפת את שפתיי בעוקצניות.

Listen carefully,
It was my lest begging
As I promised
As I swore

הרהור
We all search for safety,
In other people's arms,
However we know they will fail us
After activating their charms.

Being optimistic don't seem right
Good things turn to the worst
Holding to the past so tight
I'm staying quite 'till it burst

יחסים
Tell me the truth-
That you had invented it all
That this world is not so big,
You just made me feel small.

פארודיה
ואז הבחור גילה אחת מאלה,
איך קוראים לה? - גלולת הפלא

ערפילי
בכי וצחוק
שנמחק ונשכח
עצב עמוק
וכאב לא נסלח.

פארודיה
אמרו לי ששחור תופס את הקרינה של השמש,
אבל השמש לא זורחת עליי.
בשבילי יש רק עונה אחת והיא חורף,
עם ענן אפור שחג מעליי.

ערפילי
זה לא שרע לי,
זה רק הקיץ
שמעיק לי בגרון

כמיהה
הסוף הטוב שלי כאן,
דברים משתנים.
הוא מגיע מוכן,
מלטף מבפנים.

חלום
את צרותיי אשכח מיד
ואותי ישכחו גם כן
את תחינתן כבר לא אשמע
על מר גורלי לא אתחנן

אכזבה
אז הנה שוב זולגות הדמעות
אחרי שהבטחתי לעצמי
שלא לבכות

ייסורים
עד עכשיו לא הבנתי
למה בעצם גרמתי.
ואולי העדפתי להכחיש,
להביט ברצפה במבט מביש.

תחושתי
פותח עיניים בבוקר,
הכל נראה כל כך ירוק.
עוד יום חדש מפציע,
עוד יום חדש לצחוק.

אני מחייכת גם בלעדיך,
חשבתי שיהיה כל כך רע,
שאם לא תהיה פה,
אשכב במיטה, גמורה.

אכזבה
והתקווה עומדת
מחכה לעוד צ'אנס קטן שלא יבוא

לא יהיה קל להתרגל
ולכן לא ארגע,
על אף שאפגע -
בגללך.

וידוי
חותכת, הורגת אט אט-
החרטה עמוק בפנים,
נתתי כל כך מעט
ואתה נתת את כולך.

תחושתי
חיוך מרושע צץ על שפתיי,
מבט אכזרי בעיניים.
חששות מפני עימות,
הטירוף אוחז בי.

חרטה
צורחת, בועטת,
שורטת, נושכת,
נזכרת, עוצרת,
והכל שוב נמוג.

תחושתי
עכשיו אני
רוצה להיעלם
בורח החוצה
מהכל מתעלם.

כעס
תן לי רוגע, תן לי שקט,
כי אני בפנים זועקת.
שוב עוצרת, שוב שותקת,
אין בי כוח, מתמוטטת.

תחושתי
וזה לא משנה לי אם תבוא
אם תלך אחריי עד השמש אפילו
את כל מה שהיה כבר הרסת או הרסנו
וזה כבר נגמר

תחושתי
תכסה את עיניי במטפחת רכה
ותוליך אותי אל הנוף
מן הצוק ישתקף הים
שילטף לי את העיניים

סאטירה
ואני יוצאת ומגנה על הטבע,
זה כבר מנהג שהפך לדרך קבע...
אם הטבע היה בן אדם הייתי עושה איתו ילדים,
לוקחת אותו וזורקת אותך לכלבים.

בדידות
חושבת על איך לשנות את המצב
עם ידיים כבולות ורגליים קפואות
אני חסרת יכולת ואי אפשר
ניסיתי כבר הכל

תחושתי
ועכשיו זה החיבוק
של אהוב, של השלמה
שיישא אותי הרחק
השאר, אתה והטירוף שלך

יחסים
אולי בכל זאת הגיע הזמן הזה,
אולי בכל זאת אתה צריך לשחרר קצת את הרצועה.
אני אתך, אתך גם אשאר -
כי טוב לי ואני לא רוצה אחר.

עצב
אני רוצה שהריח שלך
יצא לי כבר מהאף
כי הסירחון הוא כבר בלתי נסבל


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
ידעתי שמשהו כזה יקרה עוד פעם, בלי שהתכוונתי אפילו. זה לא
בשליטתי.
מה כבר יכלתי לעשות? הידיים שלי כבולות כשזה מגיע לזה, אני
חלשה, חסרת כוח.
אולי יום אחד אלמד לחיות עם זה.

פניה
שוב אני מרגישה את אותו צורך לכתוב, לשפוך מילים על הנייר.
בכל פעם אני מדמיינת לעצמי שלאחר שאסיים, אתה תשב לקרוא את
זה.
אני יודעת שזה לא נכון, אני יודעת שאני הוזה. כנראה שזאת
המשאלה הסמוייה שלי שאולי תקשיב לי, תשמע את מה שיש לי
להגיד...

אני רוצה שתתפוצץ
כמו שאני התפוצצתי
כשהפכת את חיי לסיפור זול מרב מכר.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה
Sweet sweet Germany




חזרה לעמוד היוצר הראשי
ואם בהוטמייל,
לא בא לי?


-לכי לבמה
חדשה.

- אה. מה?


דיאלוג עם
בלונדינית.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/NofarSchnider
יוצר מס' 59334. בבמה מאז 20/2/06 11:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנופר שניידר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה