|
אבל אני לא מתווכחת עם הלב שלי
ואת גיא אני אוהבת תמיד בחורף
כשהוא מחייך אלי חיוך עם אף אדום
וכורך צעיף כתום מסביב לעורף
|
עכשיו כבר אביב בארצנו
השרב הגדול מופיע לו, פה ושם
ממש כמו גיא שלי, של החורף
שלמרות שהחורף חלף, גיא לא נעלם
|
אבל זה לא משנה כי אני האחרונה
ואליהם לא תשוב עוד אחת
כמותי
לפחות בשבילי
|
פגשתי חייל אחד לבד וירוק
וחיילים ירוקים עושים לי עצוב
הוא סיפר שהוא כאן אבל בא מרחוק
ואני אמרתי משהו באמת לא חשוב
|
יש לה מין קטע כזה מוזר
עם התנך
הספר זאת אומרת
רק תשאל אותה משהו
והיא מיד תתחיל לצטט
היא פחות או יותר זוכרת
|
לתלוש מכתפיי זוג כנפי מלאכים
והשקט חודר לתוכה במהירות
מותיר בה דקירות, חתכים ופצעים
משתדלת לנשום מנסה לא למות
|
לנצח אזכור נגינת מילותיך
לעד אנצור בליבי תקוותך למחר
לעולם לא אשכחך כשם שלא אשכח ירושלים
ותמיד אבכה עם חיוך בבואו של מטר
|
שזוג עינייך ימתקו לי כמו דבש על לשוני
ביום קייץ מנומנם כשהשמש זורחת
ששיערך שיתנופף ברוח הקריר
יריח כריחה של אדמה חרוכה ששוב פורחת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
דינגלינד
דינגלינג
זה לא שירה
והאמת גם לא
מוזיקה מקסימום
נסיון עלוב
להתקבל
לפסטיגל.
תחיה טבת מבקרת
מוזיקה מתה
(המוזיקה לא
היא, למרות שתוך
מספר שנים לא
מבוטל גם היא
זכרונה לברכה). |
|
