|
החום שעוטף אותך פתאום, באמצע הלילה הקר, הריח שעולה מעלה מעלה
היישר אל אפך הקפוא. פשוט כמה שניות של חסד שבהחלט מגיעות לך.
|
בכיתי כמו ילדה קטנה. לא ידעתי איפה אני נמצאת אבל כל מה
שרציתי זה להגיע הבייתה כמה שיותר מהר. זה היה החופש הכי
זוועתי בחיים שלי.
|
בלילה נגלה אלי אלוהים בחלום.
"אתה נבחרת", הוא אמר.
|
כבר שנה שאני מיואש. לא מוצא אהבה נורמלית. בלית ברירה פניתי
למודעות הכרויות בעיתונים. נתקלתי במודעה בזו הלשון: ...
|
הכל התחיל בבוקר של ערב פסח, כשראיתי את נטע, חברה שלי, יושבת
בבית קפה עם החבר הכי טוב שלי, אושיק. לא האמנתי שהוא עושה לי
דבר כזה. עליה עוד אפשר היה להאמין, אבל על אושיק ? אושיק ואני
היינו יחד עוד בחיתולים.
|
לא היה לי מספיק כסף לטיסה למזרח, אז נסעתי לראש העין, לחפש
אחר האמת.
|
אם הסיפור הבא נשמע לכם מוכר, זה רק מפני שסיפרתי אותו ברדיו
ת"א בתוכנית "החיים יפים" עם עינב גלילי ואור ישראלי.
|
בגיל 26 החלטתי לצאת מהארון.
אור השמש שנכנס דרך החלון בחדרי הכה בי, והייתי חייב לסגור את
עיניי.
|
"בואי, נו", אמרתי לשירלי.
"אבל אני בכלל לא אוהבת סביח", השיבה.
|
"ערב טוב לכולם", קראתי במיקרופון לקהל דומם של כסאות ריקים.
"ערב טוב", נשמע קול בודד מרחוק.
|
אמר ג'מאל: "אבל איך נחלק 17 גמלים לתשע ?"
|
היא כל כך יפה. עיניים כחולות. שיער שחור גולש. פנים כל כך
יפות. אף סולד. ממש מדהימה.
|
בחוץ קור כלבים. אני מצליח לשמוע את הגשם שיורד בלי הפסקה.
אתמול שמעתי בחדשות שיהיה קר מהרגיל, ושלג אפילו צפוי לרדת
בצפון. אבל לי חם. לא בכל הגוף, רק בראש.
|
אם תשאלו ילד ממוצע איזה שיעור הוא הכי שונא הוא יגיד לכם
"חשבון" בלי למצמץ פעמיים. חלק יאמרו "אנגלית", חלק "הסטוריה",
אבל יהיה גם ילד אחד שיגיד לכם שהוא שונא "ספורט".
|
היו שנשבעו שהיא הסטודנטית היפה בארץ, והיו כמה סטודנטים
חתיכים משנה ראשונה שקבעו כבר מראש שהם ישיגו את מספר הטלפון
שלה.
שבוע שלם השם שלה התנגן לי בראש. יעל נחושתן.
|
נעים היה עיראקי מהסוג שאוהבים להסתלבט עליו. למרות שעלה לארץ
מבגדד כשהיה צעיר, היה לו את המבטא שכולנו מכירים.
|
למה כל הילדים בגן לובשים חולצות קצרות ? ולמה להם אין סימנים
כחולים ? מעניין גם אם אמא של דני מכריחה אותו להתקלח במים
רותחים כדי שיהיה נקי ...
|
"אחי, אתה לא תאמין!" קראתי אליו בהתרגשות.
"מה קרה?" הוא שאל בהפתעה.
"ראיתי עב"מ. הוא עבר ממש מעלי, זה היה מדהים!" אמרתי לו.
"וואלה? עב"מ? אתה בטוח שזה היה עב"מ?", הוא שאל.
|
כשבישרו לאמא שלי שלעולם לא אראה אותה, היא פרצה בבכי קורע לב.
כך היא ספרה לי.
|
אני עוד אגיע לנבחרת. אין לי ספק. נכון שחטפתי היום 14 שערים
מהנוער של הפועל ארגזים.
|
החלטתי שאין לי טעם לחיות. בשביל מה?
|
עמדתי ככה מול הראי, איזה 4 או 5 דקות ואז נפתחה הדלת של חדר
האמבטיה.
|
כשאין מה לומר - אל תגידו שום דבר.
|
השיר הזה יגיע מהר יותר לערוץ הקניות מאשר לאם.טי.וי.
|
אבל אני לא יכול בלי זה
לא יודע למה
לא יודע כמה
יהיה מספיק בשבילי
|
נפגשנו במסיבה, הייתי בסרט
נקלטת לי מכל הבחורות
הצעתי קוק, את אמרת: לא הערב
אסניף אותך בין השורות
|
השיר מוגש כשי לפלשתינאים מתאבדים ולצלפים
|
כשתקראו את מה שכתבתי בשורות אלה, אני כבר לא אהיה כאן יותר.
בטח חלק מכם חושבים שזו עוד יצירה שלי ...
אני אהפוך להיות שיחת היום בצ'ט שלכם. לא שאני רוצה בזה, אבל
זה מה שיהיה.
|
אני מת מפחד. הרי הסטטיסטיקה אומרת שאם יש על השיירה חייל שזו
השיירה האחרונה שלו, הסיכוי למטען או להתקלות עם מחבלים גבוה
יותר. טוב, ת'אמת, זה שטויות. אני מקווה ...
|
כיפה אדומה, למשל. איך הצליח הצייד לחסל את הזאב ולהוציא את
הסבתא בריאה ושלמה ? מה, הזאב בלע אותה ככה בלי ללעוס ? מה
זה, אקמול ?
|
כל החיים שלנו אנחנו רק משקרים. תחשבו על זה.
|
רונן עוצר לרגע ומתמקד במודעת אבל על שמו שלו. הוא נדהם לגלות
שעל פי העיתון הוא בעצם מת, וממהר לקרא לאשתו ...
תסריט בהמשכים
|
ריטה: "נו, איפה היא ? למה היא מאחרת" ?
דני: "באמת לא מתאים לאורנה לאחר".
|
הקצין: "נו, מה אתה חושב?"
החוקר: "פליטת כדור קלאסית."
הקצין: "זו לא פליטה מקרית, לדעתי."
|
"אורנה, ספרי לו על המודעה המוזרה בעיתון של הבוקר"
|
העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלה שמוכרים גרעינים ואלה שלא.
|
המשכנו לצעוד כמה מטרים קדימה ויאגו החל צועק משהו לא מובן.
הבנתי שקורה משהו, אך לא הבנתי מה בדיוק קורה.
המשכנו לפסוע וצעקותיו של יאגו הלכו וגברו.
|
אודין ולוקי עדיין ישנו, ולא רצינו להעיר אותם. לקחתי את מפתח
הזהב מלוקי בלי שירגיש ועליתי עם טניה בגרם המדרגות. ניגשתי
לתיבה האמצעית ופתחתי אותה...
|
"אוף ! אני חייב לפתוח את התיבה הזו ! יש לי הרגשה שיש בה
משהו", קרא לוקי.
|
נותרנו ארבעה. לוקי הגנב, אודין הקוסם, טניה הכוהנת ואני.
סורין שכב על הרצפה הקרה. עכברושים החלו להופיע ולכרסם את ידו
הקטועה של סורין ואת ראשו של השומר הברברי שחיסלנו לפני דקה.
|
בלשצר הושיט את ידו אלי, אך אני קפצתי את אגרופי וסגרתי על
היהלום.
"אני מקווה כמובן לקבל תמורה ...", המשכתי.
|
"אאאאאאאאאווווווו", צרח לוקי בכאב.
|
תני לי עוד צ'אנס, להוכיח לך שאני אוהב אותך
ספרי לי מה את מרגישה, כי את חשובה לי כל כך
|
- סנדי, אני חייב להגיד לך. אני בצד של בועז.
|
מצאתי את עצמי לאט לאט נגמר, בלי יכולת להשתקם. זה רק הלך
והדרדר.התחלתי מקטן. אתה אף פעם לא מתחיל מהטופ. אתה מפחד. אז
התחלתי מקטן.
|
שבוע שעבר הייתי בתחנה מרכזית. פתאום בא לי פיפי. אני עולה
לקומה 6 איפה השירותים.
יושבת שמה איזה רוסיה שמנה אומרת לי לשלם שקל. אם הייתי שם
בבנק שקל כל פעם מתי בא לי פיפי, אני עכשיו מליונר. בקיצור,
אני לא מוכן לשלם לה שקל, והיא לא נותנת לי להכנס
|
מעשה בחכם חלפון וברבי טרפון וברבי יוסי הגלילי, שהיו מסובין
ערב אחד עד שעה מאוחרת. ויאמר רבי טרפון: "רבותי, הגיע זמן
קריאת שמע של שחרית".
ויאמר לו יוסי הגלילי: "הגיע זמן קריאת שמע של אחותך"
|
השודד חוטף מרונן את השקית ופולט ירייה שפוגעת בצווארו.
|
"דני, תסתדרו בלעדיי כמה ימים. אני לא יודעת מה יהיה עכשיו".
|
ג'ורדן חוזר - מעשה נבון או טעות ?
|
מפעל הפיס עורך מדי שבוע 2 הגרלות. לכאורה, נראה כי ההגרלות
נערכות בצורה מסודרת ואין יד שבוחרת דווקא כדורים מסויימים.
האמנם ?
|
המלצר: שלום אדוני, מה תרצה להזמין: מרק ירקות, מרק אפונה, מרק
עגבניות או מרק עדשים ?
|
המתדלק הולך לאחורי הרכב, פותח את הבגאז' שעמוס בשקיות מהסופר.
באחת השקיות הוא מוצא שני בקבוקי שמן ובשקית נוספת שלושה
בקבוקי מים מינרלים.
הוא צועק מאחורי הרכב: לא חסר לך שמן-מים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
