|
והסתיו מעסה את צלליו
של גשם משתכר
|
אחר-כך יאשים
את הנחש ואת הרגליים
של האישה שפגש
מהלכת ללא גרביים.
|
געגוע שלוב זרוע
יושב לצידי
שומר מרחק.
אני לא מביטה בו.
|
דומני, שבדיוק בשעה חמש
היא יורדת, מדרגה
מדרגה
רגל אחר
רגל, שולחת באיטיות.
|
אין ספק שהיהודים היו הכי חכמים
מבין כל עובדי האלילים
כשיצרו את אלהים - כזה חדש
ובלתי נראה
|
סלולה את
כאשכול עגבים,
מעטרת במות אלילים
לשסף, לטפס,
לערוף את הדרך אלייך,
לענוד צווארך -
|
השתיקה והיופי כמו אישה -
ברוח סערה , בדילוגים קלים של איילה
פורצות מן הארון, כן, זה הכתום
בפינה , ליד הפסל בכריעה.
|
גע בי, גע, ירכי חשופה מרפרפת על כף יחפה
דורכת על חול זהוב חופנת ידך חמימה
גולשת עד
מורד מתפתל
אליי
|
|
|
נסה לא לשבת על
הקוצים.
א. זה הורג אותם
לגמרי;
ב. מישהו בונה
עליהם אולי את
ארוחת הצהריים
הבאה שלו.
ומי שלא טעם
מחית דרדרים
מוקרמת בשמש יער
חורפית מוגשת
קרה או חמה, לא
טעם מחית
מימיו.
-פו רעב |
|
