[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רם צ'קרוב
רם צ'קרוב - פרופיל מנטאלי.

http://www.ramtchackarov.info

אל היוצרים המוערכים על ידי רם צ'קרוב
רם צ'קרוב - אומן תת-שוליים ישראלי.
מקיים את אומנותו משנות השבעים המאוחרות של המאה
העשרים.
כתב והלחין כבר למעלה מאלף וחמש מאות פריטים.
מעולם לא עמד בסטנדרטים הגבוהים של תעשיית המוסיקה
והפואטיקה הישראלית.
דיסקוגראפיה (הפקה עצמית, ייצור ידני, תפוצה
אפסית):
"קריעת שמה של אחרית" - יולי 2002
"קצוץ דק" - דצמבר 2002
"אגורה..." - אוגוסט 2003
"המורא הגדול" - אוקטובר 2004
"רוק ונוזלים אחרים" - אוגוסט 2005
"כרונולוגיה שקטה" (לקט 2002-2005) - מרץ 2006
"מבט שקוף, שמים שחורים" - ספטמבר 2006
"שום איש" - אפריל 2008
"סיוט לכל דורש" - יוני 2009
"אגם שכחה" - 2011

התכתבות בנוגע לדיסקים וחומר מוסיקלי, נא להפנות
אל:
holycowsprod@yahoo.com




לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
העבר, עבר
ופגיעתו רעה.
העתיד, הוא משהו דוחה,
שלא מעורר כל רצון בנגיעה.

בדידות
אולי, כדי שלא תראה
את גודש החדווה,
כדי שלא תדע,
מה סיבת בואן

אהבה
הוא אליך זורם
וסוכר בעצמו.

אהבה
פתאום, האור הבליח,
מביך בעוצמתו.

גורל
לעולם מבקשים הם
את שאין בעגלתי.
לעולם אני חסר,
גודע ערגות

בלדה
עיוורת למראות
ואטומה לרחשים.
לוטפת רק את אובדנה,
בשיח של קוצים.

פזמון
פליטת גורל חפשי שמיים
במגרות ליבך הנעולות.

הגות
אל נקמות אדוני,

גורל
מצדיעים לה באלם פיהם
ונותנים לך לחגוג
את רגע ניצחונך הארור

גורל
ואם לא שקר הוא,
הנו אמת
והאמת, הרי כואבת,
תמיד כואבת

גורל
כל כך הרבה שתיקות, שיש לשתקן
ולעזבן במישור הפחד הגדול,
זה, שמחזיר את דמותך מן המראה

גורל
שלא כבחיים,
בהם נאה שתיקת המוות,
ספירת ימים בתריסים מוגפים.

אכזבה
יושב בפינת חולי, גדושת כל טוב,
ומביט בטיפשות, שגודשת את עינייך,
ביופי הריק, שאין בו כלום מלבד צורה,
צרה צרורה כזר פרחים

אהבה
תן לי את האמצעי, להאכיל אותך בתרמיות.

מורבידי
ואנו הרוב במישור הצחיח,
אחידים במאוד, מאוד.
מסמנים אות קלון, בעיקר על עצמנו
ודוחים לעולם הפתעות.

גורל
אני ילדה קטנה,
ישובה בכיתה
בנות, בנות סביבי,
בנות, בנות.

גורל
בתרמית ניחומים קצובת ימים
ונעדרת רחמים
וחמלה אין בחיים,
כי כלים הם וסופם קרב,

גורל
אני הולך לשום מקום.
גם את הולכת לשום מקום.
השום מקום שלי מיוזע ומצחין מכניעה וייאוש.
השום מקום שלך מתהדר בצהלות הערצה.

הגות
נמלה על צוארונך מטיילת

תחושתי
גבולות,
שכותבת את עליהם,
רק כותבת,
לא חוצה ולא משגת,

גורל
כי לה
היה רק הכוח לחלום,
לא לטרוח,
או לאסוף כוחותיה

גורל
תסכול, מרירות, זעם
דיכדוך.

אהבה
אהבה אמיתית וכואבת

גורל
כל אחד חי את הזיית חייו.
חי את שרוצה הוא להיות,
עד כמה שנדיבות גורלו משגת,
עד כמה שהיא נותנת.

גורל
אך הכאב, דרכו נכלמת,
כנתון במאסר.
דמעתו של הקולמוס המיוסר

גורל
וריח הפופקורן כבד באוויר
ורעש פיצוחו התדיר והמעצבן
הוא פס הקול היחיד שנשמע

ודבר לא נסתר מעיני
ודבר לא נסתר
כי היופי הזה,
מאוהב בעצמו עד בלי די,

גורל
חיי צפים על פני נהרות לבה רותחת
כלוחות טקטוניים דקים
כוופל בלגי, מתקתק וצרוב,
נוקשה ושרוף

וכל שהיה, היה.
היה טוב וטוב שהיה,
בעבור זה, שהשאיר הספד
על שהיה ולא ישוב עוד,

גורל
שמתאווה אלי חלום
ומפוכחה כנפול עלי שלכת,
שפסקו מלהטם.

אהבה
לא רק את זקוקה
לחום, ליטוף ומים.

הרהור
את האש לא מכבים כבר במים
והמים צורבים כאן כמו אש.

תחייכי בליבך לשמים,
כדי שהם לא יבכו כאן איתי.

יש ימים, בם השמש עולה,
כאותו שה, שנשרף על לא עוול בכפו,
ובעבור עוונותיך שלך, הועלה לעולה.

גורל
ואולי כאב זה הינו נורא אף יותר,
כי אין לו נוחם בזיכרונות
וערגת געגועיו צמותת רעב וחוסר

בדידות
כי השתיקות
יורות וזועקות,

גורל
לקום כל בוקר מחדש
ולכלות את האויר בנפשך.

גורל
כמה ימים של דם נחצה
כדי שנמצא כאן
מעיין אחד של שקט.

כמיהה
אמא היתה האתון הטובה, שם בבית,
כל הזמן היא עבדה את הבית
ועבדה בשבילו.

אינטרוספקטיבי
ניצב מול האמת,
אך האמת חומקת.
תמיד היא משיטה אותם,
מעבר לנהר.

אצבעותיי סמוקות הלחי
זורעות בך
מבוכה עורגת שקט

גורל
החיים מפיגים בי את השעמום.
השעמום מפיג בי את הרעש.
הרעש מפיג בי את החיים.

בדידות
ושמי, כל-כך ידוע, תמונתי בעיתונים.
מוצא לי פרנסה מכישרונם של אחרים.

אינטרוספקטיבי
בודק כאן דופק כל שעה
וכל שעה, ניבט המוות מעיני הנשמה.
מבט נצחי, מבט בוטח,

גורל
המבט מושפל,
כי למה לו לשאת
את גבהות האמת,
בעולם שכולו שקר.

הרהור
בהגיע הסתיו,
עת נפשך בצינה מתקדרת,
אז נפתחת הדלת בפני.

גורל
מכות גדולות
לא הורגות עץ זקן.
הן רק מותירות אותו בסבלו

גורל
העץ נע בחייו,
במקומו הוא נע
מוסע באדמתו
במרחבי הזמן

ומעבר לחומה
רואה אני אתכם

כמיהה
ולוא היו בי המילים לומר לך
מה חושקת בך נפשי


כמיהה
בידי בוא אחוז
ואל גיא שכחה שאני

גורל
מעוות,
כי כך רצה אותי
האל הטוב שבשמיים.

גורל
אביך, עשיר מסריח,
יושב על הר כספים.
זורק פנינים בקשת
לתוך פיך המפעים.

גורל
ואני, מכת גורל לא בקשתי.
באמת שלא,
בקשתי מתת, מתת גורל,

אכזבה
מאוכלס זרות ועטוף סימני היכר סמליים,
מנותק מאפסות מקורותיך
ונוח ללבישה,
כפרוות נמר נטול רוח חיים,

גורל
הנדס בה מילותיך,
חצוב בה,
עד שתרצה,
עד שתתרצה,

גורל
מרוקן מכל ממשות
ומלא כנהר מים רבים,
שסכר עצרו

אני נזיר, שהבשיל בחוסר אמונתו.
מסוגף עינוגים,
שאיבד את דרכו של עולם.

ביקורת
מלא אותה בהדר סירחונה
עטוף קרום דק המשווה לי נפח,
המקצה לי חלל בעולם

גורל
ורק הם עדיי
שמיים עיוורים וארץ אילמת
שמיים רחוקים וארץ חסרת מנוחה
וסדק, בו זרע טרם בא

כמיהה
את העוגן בספינת הסער,
מעגן שלי בלב ימים.
את תקות היום באי הפחד,
כך ביחד, כבר שנים.

בדידות
שנתיים באותו החדר
ועתה נותר רק החלל.
אתה והוא כל כך דומים,
לשניכם לא נותר כבר דבר.

גורל
עץ נותן פריו,
באמצע שדה קוצים.
נותן פריו העץ
ולא יאכל איש את פריו

גורל
אין מנוחה ולו לרגע,
אדוני עולם, שליטי הפגע.
אדוני הרהב בשמיים,
נופלים כקורבנות.

גורל
יש בך פה פעור זעקה,
שאיש לא רואה,
שאיש לא שומע

מצב
ממלאה אותה אויר פסגות
ושוחקת פניה ופנימה בגרגרי צורן בוהקים.
מחוררת בה חללים מטים לנפול
כעיר מופגזת, שאבדה בחול

כמיהה
מגבת לוטפת כלי מיומן,
שיודע לתת ונאטם עם הזמן.

מצב
אחרי שעפו הציפורים
והאדמה נחרכה,
אהבתי פרפרים שחורים

גורל
בחיזיון הבגידה,
שמרחיקו מארץ החיים
אל ארץ המיתה

גורל
ויהיה זיכרון ימיך
לנוחם ותקומה
ולחוזק החיים,
על פני האדמה.

גורל
עבד עשור שנים,
עד שכמעט חטף שבץ.
הבין שהוא ניתק עצמו
מכל משאלותיו.

געגוע
בזה שלא איתנו
אשר טמון בזעקת כאב,
מתחת קרום ההדחקה הדק.

בדידות
רוצה אני לנוח בין רגבייך.
למצוא חלקה קטנה לנשמתי האוהבת,
בין צפיפותם הזקורה של גבעולייך,
הדוקרים בי מרחק,

בדידות
מזגגת בהם מבטך,
עוברת דרכם,
כאילו לא היו,
לא בכלל

גורל
חלוש בחוזק צדקתי,
מיום בואי, עד יום מותי
ליצן חצר לנשריי
שניזונים מכבוד פגריי

ייסורים
מקדש מסתורי
בתוך ג'ונגל עבות
ושקט נפשי
בו תוכלי לקוות.


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
בלדה

מחפשת איזה רוגע ומוצאת רק דאגה.
את היד רוצה לשלוח, את זקוקה לנחמה.

רוק

ובחוץ, איש לא מקשיב עוד.
כי בחוץ כולם יודעים,
שאותך צריך לשכוח,
פן יקומו החיים.

בלדה

התורן הנשיאותי,
מנבצרות זמנית,
עכשיו קורא אליך.

רוק

השקט מזמן
קטעים של השלמה,
אך הם מתפוגגים,
כל יום בכל שעה.

בלדה


בלדה


רוק

כאן הבדידות קורעת
כל נים בנשמה.
והחירות היא שקר,
כשהכאב נורא

רוק

אם היה בי כוח להבין,
הנשמה בי לא הייתה נמחקת

קטע סאונד


ראפ

הייתי דביל, שחזר בתשובה
כי גילה שזה יותר זול
מלקנות כל יום מנה.

בלדה

בין קירות מאפירים, עשן עולה,
שואף את השחור וממלא מאפרה בשלל כמיהות.

בלדה

זמן רב חלף, אולי הקול נדם.
את לא יודעת, כמה את חסרה,
בכל מה שחולף.

רוק

כל אחד צריך גם לפעמים דקה של שקט.
לא לראות בכל שניה את כל הרוע מסביב.

קטע סאונד

עמוק בתוך השחור,
כבתוך צלקת,
מה עוד נותר לך
להסתיר ולא לזכור.

פופ

אתה אחי,
ולי היו רק אחיות.
קבל ליטוף,
כי כך עושים גם לחיות

פופ

הסער יבוא, היי מוכנה
לרגע הפחד איתי בזירה.

קטע סאונד

הקץ, תמיד הקדיר פניו ברקע החיים,
אך לה תמיד נתן את התקוה.

רוק

לא יודע
אם עוד פעם תפרחי.
ואולי, שבויה בתוך עצמך תהיי

רוק

תעיף את הידיים ותתלה את עצמך

רוק

זה לא אומר, שאשנא אותך לעד.
זה לא אומר, שתמיד עדיף לבד.
זה רק אומר, שאני רוצה לברוח.
הלב בי מת, כשאתה מכה בכח.

קטע סאונד

כלול בדיסק "המורא הגדול" (אוקטובר 2004)

רוק

אולי את לא יודעת איך
למתוח קו ולשייך
את תחלואי האז והעכשיו.

רוק

איך החלטת פתאום, שהיגיע יומי ?
ואני, רק רציתי לחזור לאשתי ולשתי בנותי,
אבל את, הרוצחת, קטעת את הכל.

בלדה

כי השתיקות הן רגב של עפר

רוק

היא כלבה קטנה ממין אנוש,
שחוטפת כל היום בראש

קטע סאונד

מה עושים עם כל הכאב הזה ?
לא נותן מנוחה, לא נמוג,
כל הכאב הזה.

בלדה

אבי הבין לפתע,
שאין לו צורך בי.
רצה להיות ילדה הקט
של הורתי שלי.

רוק

בחייך שליטה,
ברוכה ומייסרת.
היא העונש
ואולי היא הברכה היחידה.

בלדה




רוק

רק הוא לבד קיים כאן, תמיד אינו ראוי,
ליד מושתת, לחיבוק עוטף וחם

רוק

לעטוף עצמו בשקר,
להסתיר את האמת
ולדעת שכל רגע
הוא עלול להתמוטט

בלדה

יודעת, שנגמרתי
ויותר כבר לא אקום.
שורטת את פינות חיי,
שמתות משעמום.

רוק

נמאס לדעת,
שהאור תמיד רחוק מכאן.
שהעולם הזה פשוט חולה מבני אדם

רוק

תפסיק כבר לקשקש,
דברן נטול כנפיים,
כבר איש אינו קונה את הסחורה.
כוון למטרה ורד מהשמיים, לאדמה.

קטע סאונד

כל אהבותי לא תמו,
הן לא כאן כדי להקשיב.

בלדה


פופ

אני חיה של ניסויים
והורידים מזמן אזלו לי,
כמו הכוחות להינחם.

רוק

מתקיים בחושך, לא זוכר כבר מה זה אור.
לא ממש יודע וממתין שיעבור

קטע סאונד

והזמן שאוזל, זהו זמן החיים
ומפלס התקוה בו יורד.
מעביר את חייו בתבוסה רצחנית ושוקע.

קטע סאונד

עם רכב שטח, חורש על מדרכות.
קורע את הלילה וגם עושה שורות.

קטע סאונד

לא לך אפריע, אהובה.
ארד לי לקברי, אחבוש לי מצבה.

אחר

יש בך נער, ניצוץ אלוהי,
הוא קבור במשעול חייך.

בלדה


אחר

כל שנראה בטוח
תפס פתאום תנודה,
כמו איזה מזח צף בסערה

בלדה

בבואי, בלכתך,
הן תמיד אהיה אסיר של מבטך.

רוק

לא יודע מה יהיה,
אין לי כוח, לא רואה,
לא חזק בציפיות,
לא יודע מה להיות

בלדה

על חלומך הגני, אל תוותרי לאיש.
זכרי מה הויתור עשה לאיש אחד קשיש

אחר

כלול בדיסק "אגורה..." ( 2003 )

קטע סאונד

ואת לא לידי כאן,
כדי שבך אוכל לבהות.

רוק

איך נזרקתי מהבית,
בעסקת מקרקעין.
העתיד נראה מבטיח,
איך חטפתי לפנים.

רוק

את לא רואה כבר איש, ולא רוצה.
וכמו תמיד, מצאת בפעם האלף
את סימני הגאולה.

רוק


ראפ

מקבלת את החרא
ואוכלת צעקות.
במשרד אין לה תחליף,
אך גם אין אפשרויות

קטע סאונד

תן לי כח לעבור את היום,
גם אם בראש שלי שדים שחורים.

רוק

אנדרו גאון פרק את כתפו,
הוא ניסה כך לחסוך במקום.
הכאב, שקורע את לב נשמתו,
לא הותיר לו מקום לנשום

רוק

בוא נקבור את הראש,
עמוק בחול.
בוא נושיב את התחת
והכל יעבור

רוק

נולדתי בתוך קבר
של רקב ומתכות

קטע סאונד

שולח את ידו, אולי ייגע,
בנפש מסבירת פנים,
באוזן קשובה.

אחר


ראפ

על המצאת האלוהים
ועל רצח העמים.
על הכפייה והטרור
וסילוף החיים




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
...אבל בכל
זאת!


-שפרירית,
מסיימת הסלוגנים
הידועה, פלא
העולם השמיני.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/RamTchackarov
יוצר מס' 5864. בבמה מאז 9/9/01 13:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרם צ'קרוב
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה