[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
יש לי אבא של מלבן ריק בכל מיני טפסים
ואבא של שניות, בהכרויות עם אנשים.
יש לי אבא שהעיניים נזכרות בו פעם בתקופה,
כשלפתע הוא נזכר שיש לו בן, מחוץ למשפחה.

אותה הרגשה של מבט ראשון בעינייך
נשימה שעדיין נפסקת לאותו המגע
ואותו הלב שנמס למגע אצבעותייך
נפשי משתכרת קלות מאותה הלגימה

כמו תמיד זוהי רק ההתחלה שמדברת
מוסיפה למזוג אל תוך הכוס, קפה עם קצת סוכר.
ולא כל פעם אני מצליח להשאר עומד מנגד,
אך האצבעות ממשיכות לגשש גם בחושך בסופו של דבר.

יש בך מגע שלוכד ברגעים נכונים של נסיעה חסרה,
שמבקש להרגיע את הים שביננו,
וללחוש "תחזור אלי, מהשקט שלך"

מבטים מצטלבים, והליכה שנפסקת
ועולם שלם שנעצר לרגע אחד של שקט.
דמעות של שמיים וחיבוק של אויר
וחלל חסר שרק את הריח מותיר

את סוגרת את החלון, ונכנסת במהירות אל המיטה
"שהזיכרון יעלם עם המציאות" את ממלמלת אל תוך השתיקה

כי אין בשום מקום אחר
ברווח שבין שתי שניות בזמן
עוד רגע שלוחש בין מבטים
לא כל יום אנחנו כאן

לאיפה נעלמנו מכאן, הוא ואני מביטים ושואלים,
כבר לא חולמים כמו פעם, כבר לא נסחפים פשוטים.
מזמן הפסקנו לחכות לסוף השיר, והעברנו שוב להתחלה,
הצללים חדלו מלנסות ולהקשיב, ונשארה כמו תמיד רק המנגינה.

ואני כעומד מהצד,
פוזל בלא רואים, לדמויות מסביב,
ובשתיקה שנמשכת,
מחזיר מבטי אל שביל האבנים.

בדום ימיה, עוד התהלכתי לצידו,
מהסס לשבור עולם שהיה בי נוף כה מוכר,
עורם ענפים למדורה ראשונה,
לא מטה מבט, עד שהכל יעלם לאפר.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
- אם היו
נותנים לך עכשיו
חמש דקות עם אבא
שלך, מה היית
אומרת לו שלא
הספקת?

"שהוא עוד חייב
לי חמישים
שקל".




(מתוך הראיון
הבלעדי והלוהט
עם איזה אחת.
בקרוב).


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/NisanSab
יוצר מס' 58180. בבמה מאז 31/12/05 17:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניסן סב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה