|
כל-כך הרבה זמן אני מתלוננת שאני לא אוהבת ולא מאוהבת, שאני
צריכה שותף שישא אתי את עול הקיום, שהוא לפעמים חסר תקווה,
מייגע, מביך, משפיל אפילו, ומשום מה אני נשארת לבדי, כאילו יש
לכך מטרת-על.
|
היצירתיות זה אור האינסוף.
להיות יצירתי הכי שווה כשזה לא מוגבל בזמן מקום או חבריי, בני
האדם כלבים עם עיניים אנושיות, אפילו נמלה זוחלת בעיניי או דג
ראש אריה שנקנה.
|
בערב ביקשתי ללכת לחנות סיגריות, אמרת לי שכבר מאוחר וצריך
להשכיב את הילדה לישון, ושאפשר לוותר על הסיגריות להיום,
ניסיתי לטלפן אליך בקו הפנימי שלנו והיה מנותק.
חשבתי שהילדה עוד ערנית וחבל לקטוע לה את היום בסמכות הורית.
|
אוטובאן.
הצעה מעניינת.
מנגינות שירים וגלויות.
|
רטובים עם הבגדים הלכנו בסביבה, ים המלח מאייר באופק. הם קראו
לי לראות שיש שמה עץ, והוא באמת היה יחיד בממלכה. עומד בודד
בתפארת בטוחה, ואני רוצה לגעת, לבדוק, והיד מושטת לפרי, נגיעה
קלה שלי והוא השפריץ.
|
הפסקתי להצדיק את עצמי כי גיליתי שתמיד אני טועה, אם לא מכוחה
של הטעות אז מכוחה של ההצדקה.
|
אמא אומרת שאתה היפוכונדר וגם אתה מודה, לא בשמחה, שזה נכון.
כמה אנושי אתה.
והיא שרה: יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
