|
גלה לי - מה הייתה המילה,
כוונתך מה הייתה.
|
את מכאיבה לי בבוקר,
את מביכה אותי באור יום
|
ובא אור
ורחש ליבי
דבר טוב
וחייכתי
|
רק היא
והחבל הרועד
והקהל
עוצר נשימה.
|
אינכם יודעים
לקרוא את שפת הגשם
בין השיטין.
|
היוכל לבצע
את התצליל המפותל
במיתרי נפשו?
|
ושטה
מעורגלת ומערבלת
יונת נפשי רוטטת
ואין בשורה
|
- "אני ריק."
- "בך אני מלאה."
|
מגיעה לגילוי המובטח
פקעת חוטי חסדך
בידה
|
ובא אלי בלילה
בחלומו בחלומי
אני בת-עין
ייסוריו סערותיו
|
המסך יורד,
האורות כבים
סוף הסרט.
|
וכשאל עצמי חוזרת כל ימיי
מעורפלים כוכבי עיניי
נגוז אורם
ובושם מתאדה
|
סתיו - התעיפות של הקיץ משיב טרם עת לשאלותיו הלאות
|
ולא ידעה שחייך
יוסיפו לזר
נופך פרחים
בצבעים אחרים
וכבר לא תדע
|
מי יודע, מאיפה הוא שואף את המרץ -
נגד רוח וחול, ואובדן ובדידות.
|
לא רוצה חסדים,
נחמות,
קרבנות
נדיבות
לא רוצה...
|
קורא לפתרונים
בדידותו האנוסה
סוחטת דמעותיי
|
סתיו מוזהב,
סתיו ללא סיכוי -
אנוש...
|
ובקלות,
במילה
מוחל על החטא
לבשרו.
|
כי שאלתי ולא עניתי
כי הרסתי ולא בניתי
|
וכשאני מביטה בשתיהן באימה
נעלמת לי דרך יציאה לבמה.
|
ורק פניך
לא יכולתי להשאיר בתוכי
התערפלתי
נעלמו.
|
וככה עדיין אני מתלבטת
כולה פצעי פרידות וכאבי אובדן
|
את עוד תדעי מה לעשות,
תדעי לאן דרכך.
ומישהו מאוד אשמח
לראות את שובתך
|
טומן בה
את הפתעותיו
המבשרות
על כוונות דרכיו
|
ושוב אחליף עדנתי
בעידית -
בלידך
|
עומדת על המרפסת
ומתבוננת פנימה
כאורחת הלא מוזמנת.
|
אור ביתי,
האר אותו
הער אותו
למענו.
למעני.
|
על שפתיי השוקקות
תלאובת חלב -
שקף שדי אינסוף
לא נגמלת...
|
שורשים עקורים מליטופי אדמה
שכוחים מרינת הלב
ענפים מרוסנים כחפץ לבו -
שאיפות מומתות -
גזומות בקפדנות
|
מרגישה -
ראשו מסתחרר
מרב עילותיי
לפחד
|
מלטפת
את הציוץ
התשוש
בתוך ליבה
|
ועדיין קובעת בידו
מביט
בי
|
נגד רוח וחול מפלסת דרכי
לקראתך - מחזה-שווא
|
צעקה ללא קול, התייפחות העיניים
יבשות כמו באר במידבר,
תפילתי האחרונה שפרחה מן השפתיים -
היא תחינה על תקווה למחר...
|
לפרורים פרח
פרץ ופתר
אפר עד אפר
פרט.
|
ולי מה נשאר
באין אותך?
זר זכריות כחולות
ששמת על ליבי הדואב,
|
אני שולטת בשעון -
קל להעביר אותו קדימה.
אם הוא פיגר -
|
האמת שקטה
חיי עורי
צבע, חוש
|
השומר על כל תפילותיי...
מתחננת - רק אל תגיד לי -
מלאני -באו מים עד נפש -
די...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הא לך אוייב
אכזר!
הרגש את נחת
זרועי!!!
קורס ללוחמי על
בין שתים לארבע
במתנ"ס בת-ים |
|
