|
בדיחה של אלוהים שנתן לי תלתלים
גדש אותי בבולשיט במסווה של הגיגים
קופצים מסתבכים בעצמם
מתעמרים. אחד ועוד אחד, המים לא כחולים
|
עוצם עיניים כדי לא לראות מולקולות מתפזרות
והנה את שוב.
נותן לך ללטף את מצודת הכאב
גוף גרמי צרוף רקמות, דואב
|
מבקש לצלוח שליחי חרבו
רצון בוער בחלציו
אהבה,
נשגבת במרומה
או שמא על גחונותיהן
זוחלות תשוקותיו?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"בטח שיהיה
שיוויון כלכלי
בסוף, השאלה היא
רק אצל מי?"
קארל מרקס משיב
לגורו יאיא
בשאלה |
|