[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דור ברטל
חולצה שומרית וראסטות. ככה הכי אהבתי לראות את עצמי במראה

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=255529
ICQ 258878074 258878074  Durion

אל היצירות בבמה האהובות על דור ברטלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דור ברטלאל היוצרים המעריכים את דור ברטל
הוא אוהב לאהוב.
הוא שונא לשנוא אבל בכל זאת שונא.
מרגש אותו להתרגש.
מכעיס אותו שהוא נאלץ לכעוס ובכל זאת הוא כועס.
הוא קיצוני ודרמטי בטרוף. הוא יודע שזה הרגל מגונה.
אבל זה לא מונע ממנו להמשיך בדרכו.
יש רגעים שהוא שלו ואדיש כאילו היה מישהו אחר.
הוא הכל.
וכל רגע הוא משהו שונה.

הוא...
אני!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פאנפיק
קרני אור קלושות הסתננו בעצלתיים אל חדר השינה שבדירה הצפופה
בסמטת דיאגון...

... השעה הייתה 4 אחר הצהריים. אור יום מלא שרר בחוץ, אולם אף
אחת מקרניה השלוחות של השמש לא הצליחה לפלס את דרכה אל מעמקי
יער הגשם הסבוך.

פאנפיק
אך מעבר לכל הנחישות, חדרה זעקתו של ביין את קור רוחה, מערערת
את שיקול דעתה. החשש העז לחייו של מלטה, שעד עתה נכלא בחדר
נידח ושכוח בלבה, פרץ החוצה בסערה, עם התמוטטות המחסומים שבנתה
אריה, אותם מחסומים שהגנו על חייה מפני רגשותיה פעמים כה רבות
בעבר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
פגשתי אתמול אחת על הבר
המבט שלי שוטט ועליה עצר
ניגשתי בלי חשש
בבטן יופי של מרגש
זה הולך להצליח
זה הולך להשכיח
אני הולך להרוויח

מחאה
אלפי שנים בלי מוסר וערך
אפילו בתנ"ך יש רצח בכל כרך
במדינה דמוקרטית?!

הלל
"בלה שלנו
אנחנו יודעים
שאת וונדרוומן
ובכל זאת מבקשים

אובדן
משהו חסר
געגוע ישן
למקום אחר

וידוי
נער במנוסה
עוד מעט הוא יתפס
בורח מגורל
מחכה לאיזה נס

פוליטית
ברחנו משם מוכים דבר כמו עדר צאן
טענו מחסניות בטונות של רצון
לא התפשרנו על אוגנדה רצינו רק ציון
האחדות הפכה אותנו ממיעוט להמון

טבע
ואני חצי
אני חצי טועם וחצי מריח
חצי שואב את כל היופי רק חצי מצליח

אהבה
איכר עקר בשדהו השרוף
מטייל בין חורבות אהבתו
ליבו שבור ומבטו רדוף

קינה
הכל מקרקש וחורק
אנשים שהלכו בלי לשאול
אימפריה של הבנה ודאגה
והכל מט ליפול

אל תגידי נצח
אפילו את לא תכריעי תזמן
אל תגידי שזה עמוק
מספיק שתגידי אני כאן

אהבה
בוקר טוב יום קיץ
השמש רותחת בשמים
והחיוך שמרוח בשפתיים
זה בטוח קשור אלייך

כמיהה
נתונה נפשי בידיי הרוח
ובאלילי הסערה
מפליג כי אין לי חוף בטוח
משיט על סף ההכרה

הרהור
את באת לי פתאום
נפלת עליי משום מקום
אחריי שחיכיתי כל כך נורא
נכנסת לי ללב בלי נורת אזהרה

גיהנום
חאלד הטיפש פוצץ את פילדלפי
החומות נפלו כמו ערימת שחת
עכשיו הוא מרגיש חזק,
עכשיו מתנפח לו החזה מרוב נחת

אכזבה
זו האמת הנקייה שלי
ואתה שמשתין עליה
זה אני האמתי
ויש את הבחור עליו שמעת

יחסים
ערב אדרנלין
נמהל בלילה סתמי
החורף עוד לא נגמר
אבל האביב כבר כאן
חוטף תחושת זמן

כאב
עכשיו קראתי את החדשות.
עכשיו קראתי וכבר לא יכול לשאת
עכשיו קראתי וכל הגוף כואב
עכשיו קראתי ונקרע לי כל הלב

יחסים
לטוב ולרע
את תדעי עוד כאב
וגם אושר מתוק
שלא נותן לך לסרב

מצב
העידן הזה
התחיל בערך
כשצפתי מעל פני המים
של הבריכה השקטה
שהייתה כה מתוקה
אותה שכחתי בינתיים

דיאלוג
את בת ארבעים וארבע
את כמעט תמיד עייפה
אם פעם היה לך טוב
נראה שהתקופה הזו חלפה
אני מרגיש שזה היה
לפני שבע-עשרה שנה

קינה
דואג.
כל עוד ליבי דופק.
דואג כל הלילות.
לשמע הקולות.

בדידות
היי פרח
את לא באמת חייבת להכיר אותי
מלאך שלי
לא כדאי שתיכנסי לתוך ההצגה שלי

אוהבת וזונחת, דואגת ולוקחת.
קרה כמו קרח ושורפת בבשר.
עדינה כמו פרח ורגישה כמו עכבר

מחאה
מטיפים לי שאני מנותק מהמציאות.
ואם חרף המרחק יש קשר דם?
אז אני צועק לחולקים בחכמתם,
שילכו להזיין כולם.

דיאלוג
הותרתי את יקירתי מאחור,
בחרתי לצעוד לבדי.
אל ביצה של חובות תובענים,
חמוש רק באמונתי

"להאמין שאני יכול,
זה הרי רצוי.
אל תוך הסרוב הגדול,
להכיר בכשלון מצוי."

שכול
כשאני אהיה סבא
כל הנכדים יתרוצצו סביבי בשלל חיוכים
מקהלה של צפצופים מלאי אושר תזמר לי הלל

כמיהה
אני שוב במשחק
והלב הוא ניחנק
לא לוקח שבויים
אבל סופר נפגעים
אני פצוע לא רע
הריי אין לי ברירה

יחסים
שאם האוזן שכחה איך להקשיב.
שאם בראש כבר אין תמיד פתרון מלהיב.
ואם הלב כבר לא סופג את הבעיות גם כשזה מכאיב.
ואם המשא הופך כבד מידיי

אהבה
יש לי לב שאוהב לאהוב
יש לי לב שכואב לו לכאוב
אהבה הדדית כמו אוויר לנשימה
אהבה חד צדדית כמו דקירה בנשמה

את הדלת הוא סגר
והלב שוב נשבר
וקול בכי חלוש את דממת המ"מד חדר

ייסורים
פתחתי כבר את כל החלונות
התפללתי כבר, לכל הרוחות!
הו רוח פרצים, משבים טובים
אנא נישבו בעוז דרכי עד בכי

הרהור
לשחרר מכל הלב
לשחרר בלי פחד
והלב הוא מתרחב
לשחרר בנחת
לשחרר בהוקרה
לשחרר ביחד

ייסורים
זה רק אני ואת.
המצב בלתי נשלט.
לו חשבתי רק מעט...
אבל... מאבד שפיות איתך!!!

מצב
מאוד נחוץ להישאר בחוץ
שהשמש זורחת והדרך פורחת
מאד פשוט לחייך לעולם
על טייס אוטומטי נחמד לכולם

הראש חושב וזה כואב
כשלהאמין זה מאכזב
נמאס לי לחפש סיבה טובה בין השורות
הלב צמא לאהבה

אני מאמין שבחיים האלה
זה הכל תלוי בגישה
כבר נמאס לתחזק לעצמי ת'חיים
דרוש פה מגע של אישה

קצרצר
אם רק היית הופך לרוח
רוחך הייתה נוסכת בי בטחון
אם רק היית הופך לרוח
היית עוזר לי להתכוון לכיוון הנכון

גורל
כי החיים הם כמו רכבת מהירה
והיעד אף פעם לא באמת בטוח
גם אם תתמיד לשמור לך את הבחירה
עלול תמיד לתפוס אותך משב של רוח

כמיהה
"הטלפון מצלצל אני משאר שזו את.
שומע את קולך רועד, לשומע זה מעט."

חרטה

תחושתי
רציתי להגיד תודה
על כל כאב
על כל דמעה
על כל פרידה

תרגום
Hast du etwas getan, was sonst keiner tut?
האם עשית משהו שאף אחד לא עושה כמעט?
Hast du hohe Schuhe oder gar einen Hut?
האם את נועלת עקב או אפילו חובשת מגבעת?

מצב
לקחתי החלטה
צועד צעד קדימה בכדי ליישם אותה
במורד מפולת תלולה
צעד אחד נמהר להתמוטט עלולה

אהבה
הנה היא כאן לצידי
הנני כאן לצידה.
עלינו זורח ירח
סביבנו השלווה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
מחשבות אלה נכתבות למילים על דף באיחור קטן של חודש. ואין לי
כל צל של ספק שנכלאו בפנים זמן רב מידי. ככל הנראה הירהורים
שכאלה נועדו להשאר עימי וללוות אותי לשארית חיי. אני לא זקוק
להרבה בשביל להזכר בך אבא.

אהבה
המילים שיצאו מהשפתיים המתוקות והכלכך דורשות נשיקה שלה:
"הוא יודע שמילה שלי זו מילה ושאני לעולם לא אשבור אותה. אז
ברגע של חולשה הוא ביקש ממני להבטיח שלא משנה מה ייקרה נשיקה
ביני לבינך לא תיהיה. ואני אמרתי כן. אני בחורה חופשייה וזה
עולם חופשי. אבל לנשק או

אני מסתכל עכשיו לאחור על חודש נורמאלי לחלוטין שהוא לחלוטין
לא נורמאלי בטרוף ההזוי של הטיול הזה. כלכך קבוע וברור. אחרי
שלושה חודשים שמקום רדף מקום. אוטובוס רדף אוטובוס שרדף טרמפ
אקראי שרדף מטוס שכבר המריא. אנשים שבאו והלכו. חברים טובים
חדשים שבקושי הספקתי

קיבוץ
אתמול בשעה חמש בבוקר נחתתי בנתב"ג בכנות - בלי שמץ של
התרגשות. ראיתי לראשונה שוב את הנופים של העמק בכנות - הלב לא
החסיר אפילו חצי פעימה.


ביקורתי
את לא יכולה לבוא אלי ולהגיד לי "סליחה, נשמה, אפשר בבקשה 500
זמן???"
מה זה פה? שוק?

חופש!
אני מגלגל את המילה על הלשון: חוופפששש. ואז נושם עמוק עמוק את
כל החופש הזה חזרה פנימה.
עכשיו זה בתוך הראש שלי קופץ כמו כדורסל מקיר לקיר חו-פש,
חו-פש, חופש!
קצת כמו כשהייתי צעיר וכידררתי בין הסלון למטבח. ואמא צעקה צא
כבר החוצה!!!
אז פשוט יצאתי

התבגרות
אני רוצה לעשן כל ערב מריחואנה עם זרים גמורים ובערב הבא לעשן
שוב עם זרים אחרים לחלוטין. רוצה לדבר אנגלית עם אנשים מכל
העולם ולא לשבור שיניים בגרמנית ולא לכעוס על עצמי שאני לא
מצליח להתקדם אפילו שאני חי בגרמנית כבר מעל שנה. רוצה לראות
עולם שוב לאחר את האוטו


לרשימת יצירות המסה החדשות
ביקורת
אני מתריס בכם, ולא אפחד לומר - אנו מתריסים בכם: 'די להשליך
בנו את העובדה הסתומה וחסרת התועלת: ''הכתובת הייתה על הקיר''!
כל כך נאיבי, כל כך מיותר להמשיך בעיקשות הפתטית הזו, למנוע
מאתנו את מה שאנו מספיק חזקים לגלות בכוחות עצמנו.'

חברתית
אף אחד כבר לא מדבר על שלום, כולם מדברים על צדק, הצדק שלי
והצדק שלך. אתה טוען שאתה צודק שאבדה כל טיפה של משמעות.
הפסטירבין ה-12 הגיע לעיר...


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
קולאז'
אל היצירה
המאבק על עצמי...




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
אומרים לי שאני
חצי בנאדם והיא
חצי משוגעת -
אבל זה כל
הכסף!


נמרוד ל'' אחרי
שראה כמה הרויח
מהתקליט האחרון
שלו


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DorBartal
יוצר מס' 55461. בבמה מאז 20/8/05 18:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדור ברטל
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה