|
שאלתי אותה: "שותפתי היקרה, הכיצד לא הזדעזעת מן המראות?",
ותלטף בידה את פניי, שותקת, ותתלוש פיסות הדם הקרוש, ותקרב
שפתיה העבות אל שפתיי החסרות, ותינשך בתאווה. ואני, בים של
תחושות, במערבולת עצומה ורותחת, קרעתי ממנה את כל הבדים, ונשאר
רק עור.
|
אני כבר בת שמונה-עשרה, אז אני יודעת לא מעט על החיים, ועל
אנשים, ועל הדברים שפוגעים בי, ואלה שכבר מזמן לא עושים לי
כלום. חגגתי יומולדת ליד הספסל לפני חודשיים. באו שלושה אנשים.
הקבצן שישן על הספסל בלילה, והאישה המטורפת שמהלכת בשכונה
וממלמלת בפולנית, ומיכאל,
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
