|
היא הייתה פעם מאושרת, זה לא שהיא נולדה ככה.
פעם היא הייתה משתלבת, היא הייתה חלק ממשהו. היא מוציאה אלבום
תמונות ורואה תמונה מוגדלת שלה מהיסודי, כשמסביבה כעשרים אנשים
צוחקים ומנסים להגיע אליה עם הידיים, מחפשים קרבה
|
כשהתיישבנו הגיעה מלצרית צפונית לחלוטין ושאלה מה אנחנו רוצים;
אפילו לא הסתכלה על ג'רוויס פעמיים. זה לא שציפיתי שהיא תזהה
אותו ותתחיל להיות גרופית טיפוסית, אבל בחלומות הפרועים ביותר
שלי לא חשבתי שאני אטייל עם הג'רוויס קוקר בתל אביב וארגיש
כאילו אני הסלבריטי
|
דיצי תמיד היה כל כך אופטימי. למעשה, יש לו אופטימיות מגוחכת,
מעין נקודת תצפית על החיים שגורמת לאנשים להרים גבה. כמה
מהזקנים בקיבוץ תמיד מזעיפים פנים כשהוא בסביבה מחשש שיבוא
ויקפוץ להם על הגב. שוטה הקיבוץ, סורט אוף ספיק.
|
היא עולה בחשש על הבמה. אף על פי שהאור מסנוור את עיניה היא
יכולה לראות כל אדם בשורות הראשונות והציפייה בעיניהם. היא
אומרת את שם השיר ורואה איך כל אדם בקהל כבר ויתר עליה, כי מי
בכלל אוהב לשמוע אנשים שלא בטוחים בעצמם.
|
ליאור השפילה מבטה. ידיה רעדו קמעה, אך היה לה קשה לבחור אם זה
מקור או התרגשות. היא לא רצתה להיות שם, רצתה לחזור הביתה
ולהתכרבל בשמיכה הנעימה שלה, אבל המחשבה שמחר כבר תחזור לחיים
האזרחיים גרמה לה להרגיש מנודה.
|
אני מחייכת כאילו הכל בסדר ולמרות שתמיד אמרתי שצבועים זה העם
השנוא עליי, אני הצבועה הגדולה ביותר. מתי חייכתי והרגשתי
מאושרת? קצת אירוני שפעם לא האמנתי באהבה ומאז זה הדרדר למצב
שאני לא מאמינה שיש כזה דבר אושר.
|
את בתי השחי שלו עיטרו עיגולי זיעה כל כך גדולים שמיד הכתרתי
אותם לגדולים ביותר שראיתי בחיי, ובאותו זמן פסעתי צעד אחד
אחורה. אני לא יודעת אם המראה שלו היה הגורם או פשוט הפחד
התמידי שמאחורי האיש הזה מסתתר סוטה מין מטורף.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה אתם רוצים
ממנו?
סך הכל קצת קשה
לו בחיים.
מה, אתם לא
צועקים אף פעם?
אד המתאבד על
האיש האדום
שבפינה |
|
