ישבנו כולם במעגל סביב השולחנות, וחיכינו בחושך .
ואז, נדלק האור, וכולם צעקו "מזל טוב!!" . ושם , עמד אבא שלי
נדהם , עם פה פתוח, לא מאמין למראה עיניו, ואז אחרי זמן קצר
הבנו שהוא בכלל לא יכול לנשום.
אבא שלי נפל על הרצפה , עם מבט משונה על פניו וללא רוח חיי
"תירגע" , הוא אמר לי כשהניח את ידו על כתפי וחייך, "אני לא
אתן לשום דבר לפגוע בך".
הכרנו כבר מילדות ,ותמיד ראיתי בו את האח הגדול שאף פעם לא
הייה לי. איכשהו הוא תמיד הרגיש אחריות כלפי.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
