|
טוב, שיעור חינוך היה השיעור האחרון, אחרי זה זזתי הביתה וכל
החברים שלי באו איתי, כולם מנסים לדבר איתי כל שנייה,
קרציות!!! סוף סוף הגעתי הביתה, הצלחתי להתעלם מכל ההמון הזה
שהלך אחריי, הדלקתי את המזגן שסוף סוף עבד באורח פלא אבל עשה
רעשים מוזרים, וישבתי לראות
|
איך הוא יכל?! באמצע הקשר שלנו, כשאני כל כך אוהבת אותו, והוא
לכאורה כל כך אוהב אותי, פשוט לעזוב?!
|
הוא היה פשוט עוצר אותה ברחוב, מחייך בחיוך סקרן שכזה, ומטה את
ראשו קדימה כשהלך לידה, כדי לראות את עיניה
|
האיש הכי חזק בעולם,
האיש הכי חזק בעולם מתחיל לחשוב שאינו יכול לשאת את זה, אינו
יכול לשאת ולסחוב את כל העצב שיש בעולם, אינו יכול להעמיס על
עצמו את כל הדמעות של האחרים ובעיותיהם,
|
האם נושאי אהבה יכולים להשתנות באופן כה דרסטי ולשנות את כל
מערכת היחסים בין האוהבים לבין הנאהבים? האם זה אפשרי?
האם מישהו כה מושלם, יוצא דופן ומן הכלל, יכול להשתנות בתקופה
קצרה באופן כה דרסטי, עד כדי כך שיאבד את אהבתו של יצור
תמים?...
|
איזה כיף היה היום, אודי היום לקח אותי ליום נורא כיפי.
מלאנתלפים כיפי, הרבה יותר מכל החברות שלי, נו בטח, כי האח
הגדול שלי הוא הכי טוב בעולם.
בהתחלה, הלכנו ללונה פארק, ובכניסה לשם, עמד איש בחליפה גדולה
מפחידה בצורת דוב, ונורא נבהלתי, אז אודי חיבק אותי
|
כל יום שישי הוא היה מתבונן בה. כל שישי, אותו מועדון, אותן
שעות, אותו רעש ברקע, כל שישי היא הייתה שם, וכך גם הוא.
|
כמובן שהדליק טלוויזיה מיד ושם חדשות, אמרו שם איזה משהו על
איזה אזרח ישראלי שרצח ערבי בפקק תנועה, הישראלי נכנס באוטו
שלו מאחורה, וטען שהערבי עצר בכוונה כדי לחסום אותו, אז
הישראלי יצא מהאוטו ודקר אותו מיד. כשישראל שמע את הנאמר, מיד
העיר "צדיקים יש במדינה ה
|
מתוך תפריט האפשרויות שעמד בפניו, לחץ על "התחל תרחיש חדש",
הייתה לו את האפשרות להתחיל תרחיש מוכן וטרי, אך הילד בן
שמונה, תמיד רוצה לעשות הכול ולדעת הכול.
|
קירלי, מורכבת באופייה אך פשוטה ברצונותיה, כל מה שרצתה זה
כנפיים, כדי שתוכל לעוף מפה למקום טוב יותר
|
באיזה בר, במקום מרוחק בשם תל אביב, ישבה איזו חבורה על כמה
כיסאות, נפש א' על כיסא נחמד ונוח...
|
My mind thinks of her,
and my heart aches for her,
I want to have her again,
yet I know, it cannot be done.
|
And you struggle with the beings around you,
To reach a solution
That has yet to be seen in the horizon of fire.
|
לחוש חום העולם,
בהבזק מבטך.
לדמיין תינוק מלטף יד אמו,
כאשר עורך נוגע אותי.
|
מסכה עצובה משתלטת,
מחפשת אחרת,
שתנחם,
תעזור.
|
כשנראה כי מוחי מוליד פתרון אחר פתרון
כשחבל הטבור כרוך סביב צווארו,
כשדמי נגרר ומזדחל בעורקיי העייפים,
מתמהמה בין דופן לדופן
|
דף נקי נולד,
טהור,
תמים ועיוור.
|
גשם. השמיים בוכים דמעות חמימות
של חורף,
אוחז אני את ידך
וממשיכים, לצעוד.
|
ים תכול מרצד בעיניה,
שדות ורדים קורנים בלחייה,
שערה שחור כחושך טהור,
וחיוכה, חיוכה מרעיד לבבות הסובבים.
|
יקירי לבי,
לבשו חיוך אמת על פניכם,
ושמחת נפש על לבכם,
היו מאושרים.
|
משפחה שסבלה לשווא,
בגלל רודנים שאינם מתחשבים באחרים,
שמתייחסים אליהם כנחותים
רק משום שהם שונים.
|
שקט. דוקר.
שום עיכוב אינו מקובל רבותיי.
שרירי נפשי דוחקים כל כאב לפינה נרחקת,
מוחי מסדר בטורים הלצות ושנינויות מכל מחוזיו,
נפשי מעריכה ומחשבת, ממלאת את חדריה בחיוכים עד אפס מקום.
|
היא זו שאני אוהב,
היא זו שאיבדתי,
היא זו,
שאני אוהב.
|
מתבונן במראה,
רואה זיקית.
מתאימה צבע
עורה לסביבה.
|
אבל תמיד מרגיש הרגשה של,
פספוס, של חוסר,
משהו חסר לי.
|
חייך,
והעולם יחייך אליך?
בכה,
והעולם יבכה איתך?
|
ילדה,
מנסה לאהוב אך מקבלת דמעות,
פוחדת לפגוע אך שוברת לבבות לאלפי חלקיקים,
נערצת אך מחפשת את מי להעריץ,
|
בחסרי בית,
שילח שואה מקיזת דם מעורב-לא מעורב.
בבעלי בית,
שילח תרמילים מלאי סבל עם תיק אש להבות.
|
לא ראיתם.
ראיתם מים במקום דמעות,
הבעה מוזרה במקום עצב,
עווית במקום כאב.
|
אני, מוסיקאי של הרגש,
כותב סימפוניות כל חיי,
לכליי היקרים.
|
לבי רוטט כשמכריז אתה
על אהבתך אליי.
עיניי דומעות
כשלבי רוטט.
|
כותב לך
כדי שתדע,
צריכים אותך
גם פה.
|
מרצה את כולם,
משתנה בהתאם
לרצון אחרים,
מסתגלת.
|
לא אוותר אף על
חלק אחד בדיעבד,
משום שכל חלק
שינה הקצוות מעט
והכשירם לחלק הבא.
|
הרעיון אינו
קורץ לי.
מתוסכל מן כאבן,
לא מצליח למחוק
את האשליה.
|
ומסגרות שחורות,
ממשיכות להופיע,
כתבות ודמעות,
משודרות בכל מקום
|
בחירה שלכם, תחוו הכול, או "תחיו את הרגע" לכמה שניות.
|
כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה עצב וסבל דחוסים בשעות אחדות, רק
משום שאני לא מסוגל לעזור ולו בקצת לזו שמחזיקה בשטר הבעלות על
לבי...
|
היא יכולה לגרום לי לעשות הכול, גם אם אני לא אמור או רוצה,
אני אעשה אותו בכל מקרה, במין שיכרון חושים שלא ניתן לדמיין
|
כן, זה... מה זה לא יכול לגרום לי לעשות?
|
למה?
למה אני, נער בוגר ואינטלגנטי תמיד צריך להקשיב להורים שלי?
בגלל שהורים תמיד צודקים? אני לא רוצה, אני רוצה לעשות כרצוני
עם שליטה מלאה על חיי
|
מפחד כי הפסקתי לחיות בשביל עצמי, שהפכתי למין כלי אכסון של
עצב, דמעות וסבל של אחרים, וגם בעל תא מיוחד שמכיל שמחה שניתן
להעבירה אך ורק לאחרים..
|
אנשים, בני אנוש, בני גזעי, בני אדם, Humans, חברים! בעלי
החיים מהווים חלק מאתנו בדיוק כמו שאנחנו מהווים חלק מהם, תחיו
בהרמוניה ושלמות איתם ותראו איך השקפת העולם שלכם משתנה
לחיובית, איך העולם הופך למקום קצת יותר טוב, למקום קצת פחות
אנוכי וקצת יותר אוהב
|
אתם חושבים שבגלל שאני צוחק כל השיעור, צוחק עם חבריי ללא
הפסקה, אז אני סתם רדוד ושטחי, חסר עומק לחלוטין,
אז אנשים תמימים ועיוורים שלי, תפקחו את עיניכם,
|
אני רוצה אחת כזאת, אחת שתגרום ללבי לרעוד, להשתוקק, לקבל דעה
משלו ולשלוט על מוחי, יגרום לי לפעול על פי אינסטינקטים
חייתים. (...)
|
היום אמא ואבא אמרו שנעלה סוף סוף לפלשתין, כולם מדברים על
אסון גדול שהיה לעם הערבי, ובגלל זה אנחנו מקבלים עכשיו את
פלשתין, אבל מה אכפת לי, העיקר עוברים דירה, איזה כיף, בפולין
נורא משעמם לי.
|
איזה דבר יפה זה, לא? התחלה, זאת אומרת. מלאה בציפיות
ורעיונות, שיפורים פוטנציאליים, התפתחויות והתרחשויות שרק הזמן
יוכיח לקיימות או לא.
תנסו, פעם אחת, או אולי יותר, להסתובב סתם כך, בשעות הקטנות
שלפני הזריחה, סתם כך, לעבור ליד בתים, ולחשוב.
|
בואי, בואי יקירתי.
טיילי איתי ברחובות ניו יורק הקסומה, כדי שאוכל להחזיק ידך
ולהרגיש כאילו והייתה שלי, להרגיש את מגעך המעודן נוגע בעורי
העדין והרגיש, שערותיי, סומרות למגעך הכה נעים
|
יש לאהוב במידה השווה לצד השני במערכת היחסים, ולא יותר, אחרת
תהיו חשופים לפגיעה, חס ושלום!
|
בעולמנו יש הרבה רעיונות משפטים שלכאורה נחשבו לחכמים, אך יש
בהם חורים שלא כל אדם פשוט רואה!
רק אדם שבילה את חייו בהתחכמויות חסרות טעם ושיעמום יתר רגעי,
יכול לעלות עליהן ביתר קלות! וכאן באופן בדרגתי, מוגשים
רעיונותיו ופתרונותיו.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לא הערב, מותק,
אני צריכה לכתוב
סלוגן לבמה. |
|
