|
מאז ומעולם היה לך אותו, את הלהב שלך.
פשוט אף פעם לא ידעת שהוא שם.
זה כאילו כל הזמן היה קיים, רדום לו. ואז קרתה אש, והאש לא
הפסיקה, רק המשיכה לבעור בתוכך. מים לא עזרו. הם רק הצליחו
להתקרב ללהב.
|
כי באמת כבר הרבה זמן זה לא קרה לך..
מעגל נסגר לא נסגר.
|
די.
חשבתי שנפטרתי ממך כבר לפני כמה שבועות, ואתה חוזר לך, כאילו
לא קרה כלום, כאילו שום דבר לא השתנה.
|
החלטתי לכתוב
שיר לקרמבו שלי
|
כן! זה עוד אחד מהסיפורים האלה שאתם קוראים כל יום, בבמה.
|
צפיתי בים שבמוח שלי שט לו על מי מנוחות למול השקיעה.
אני לא יודעת למה אני מתחילה ככה. אני חושבת שזה צריך להיראות
יפה מספיק וראוי להיכתב, המכתב הזה.
היזהרו! קטע רגשני..
|
פעם נגמר לי האוויר . אז עליתי למעלה למעלה והשתעלתי בכוח..
|
ואני, צועקת, קוראת
לנתץ אותך.
|
I don`t want to feel joy
knowing it will fade as quick
as your trust
|
Exuse me, Exuse me
can you help me
to find my secret?
|
I wish to be strong enough
to stand infront of me
|
הלילה
התיישבתי סוף סוף
לכתוב אותנו.
|
גם כשהדמעות הלחות הללו
משאירות סימנים על הלחיים
|
קומי, קומי לך מהר
משנת החורף שלך.
|
כי לי יש חרדה,
את מבינה ככה
לא באמת כי אינני נותנת
לך לדעת
|
איך יכולים לנטוש הכל
ולחייך פתאום, מאחורי
עיניים מלאות דאגות
ולהראות שטוב לנו
|
אנחנו יושבות שם
כמו תמונה מספר
קלישאה מהלכת וכוכבים מעל
|
את תביטי לאופק
אל ההלאה ששם
|
לא סמתם לב
לחוסר האכפתיות
המחביא את ראשו
בחיק העץ הישן
בגינת הילדות
|
שלושה אנשים יושבים בחדר
ומדברים אל עצמם
|
תכננת לא ליפול לבור
זאת זווית ראייה קרה
אבל שכחת שלחשוב
|
עלים של שלכת
אדומים וחומים
הם עלים שמתו ממזמן
נשמתם מחפשת מנוחה
|
אני מחפשת לי מנגינות לכתוב
על הקרח הזה שנשבר בי
כשאת מחבקת אותי
|
הצל שלי צד סיפוקים
מרחף באיטיות
|
חרוזים
לפעמים
כל כך
מאולצים
|
התחברת אליי לרשימת אייסיקיו.
כששאלת מי את???
נמאס לי לדבר איתך, כאילו פתאום קיבלתי מעין קיבוע שלך, דמות
במוח שלי, שקצת קשה להסביר אם היא נעה בין מעצבן, לטיפש.
|
תקליטור ישן
מתנגן בפטיפון
ושוזר את הצער
באריגים יפים
של עתיד
|
המשחק חייב להמשיך ושאר קלישאות, אני חיה בקלישאות וזה מדהים
כמה הם נכונות לפעמים. כמעט מציאות.
|
קרה לכם פעם שהיו לכם מלא רעיונות לכתיבה אבל ברגע שאחזתם בעט
או הקשתם על המקלדת , הכל נעלם
|
ואני יכלתי להיות שם.. להיות זו שצועקת בחרדה, בפחד, בכאב. זו
שאני שומעת עכשיו מהצד השני.
|
ביומולדת שלי יהיו בלונים תלויים, מקיר לקיר. תהיה כרזה ענקית
שכתוב עליה 'מזל טוב עד 120' או סתם ציורים חמודים.
|
ברחתי משם כמו מטורפת, בהילוך איטי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
עופות דורסים-
מי לעזאזל נתן
להם רשיון?!?! |
|
