[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
בוקר, הראש שלי מתפוצץ,
אז אני לוקחת כדור, ואחרי שעה בערך זה עובר.

זוגיות
''אני לגמרי חסרת פרופורציות'', היא אמרה, בוחנת את גופה
העירום למחצה במראה הגדולה שבסלון. היא הוציאה סיגריה מהקופסא
ששכבה חסרת חיים על השולחן והחלה שואפת ונושפת, בלי לשים לב
בכלל למה שהיא גורמת לי.

חוסר אונים
"כן, זאת הייתה התשובה שלי לענת אם כדאי לנו לצאת.
יום שישי, מסיבה, ריקודים. הכל נשמע לי כל כך טוב..."

היפרדות
הכרתי אותה בתחילת השנה. תקופה קצרה, אני יודע, אבל זמן לא
נחשב בענייני הלב.
שערה היה אדום, חלק, רך ובולט בשל צבעו. שפתיה דקות היו, אך
נעימות למגע. עיניה קטנות וזוהרות ביופיין, ירוקות-חומות,
מהפנטות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
הבטחות פוליטיות
מספר מילים ריקות
שאומרות הרבה,
ואפילו מזילות דמעות

אהבה
שותקת, אהבתי אותה
צועקת, אהבתי יותר
פשוט - אהבתי.

יחסים
אומרת לך, אל תאהב.
מתחננת, פשוט אל תאהב.
ואל תגיד שלא הזהרתי.

וידוי
איש שיקר לי מכל
לא אעז לומר את שמך
למרות שנתת בי קול
והכנסת בי נשמתך

זה אתה, שמנגב את הדמעות שלי,
ואני יודעת,
אני מצטערת.

הרהור
בשקט עם עצמך
ובוהה במחשבות
אבל מה זה בעצם קצת לבד
בשביל שתקבלי תשובות

בשר עצמות וגידים,
עור, איברים פנימיים ושרירים
מתערבבים

וידוי
אחרי הדמעות הפנים כבר יבשו,
וכואב לעצום עיניים.

הייתי נותנת לך במתנה,
את השפיות שלי,

אהבה
השמש רותחת ושורפת
במהלך דצמבר-ינואר,

הרגשה שקשה לתאר,
לחץ בחזה, והנשימה נעתקת.
המחשבות רצות לכל הכיוונים,
ומובילות לשומקום.

וידוי
מי כמוך יודעת,
לשמור בבטן מסוכן
אני מרשה לעצמי
לומר
שאני מכירה אותך
כאילו היית אני.

הקשבת לי,
כשרציתי,
אהבת אותי, גם כשלא ביקשתי.

[בידיים שלי החזקתי אותה.
והיא קרה
אין דופק.
פחד.]

וידוי
בלילה,
בין כרית ושמיכה,
וחלון פתוח,

תשירי לי,
אחד שאני יודעת
אחד אחר
אחרון חביב
ועוד אחד


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
"היא יפה?"
לא כל כך. גם לא רזה. חוסר שלמות שכזה. חשבתי שהיא סתמית,
שיחקתי בה.
ואיך שהיא נגעה בי, עם קצות הציפורניים ועברו בי צמרמורות
ורעידות בכל הגוף. הרגשתי כמו מטורף. רציתי שתפסיק.

יומן
אולי זה קצת מוזר אבל...
אבא זה סמכות. אבא זה אומנות.
קשה להיות אבא, זה אולי אחד הדברים הכי קשים שיש.

מדדים לחבר,
טייק ראשון.

מישהו, שיאהב אותי.
שיאהב אותי יותר כשאני עצבנית.
שיגלה שאני יפה גם שאני ישנה.

זכרונות
אין לי לאן להמשיך מכאן לכן אני חוזרת לחשב את בריאותי.
מחלה נפשית לא פתורה, זה כל מה שהייתי ומכל מה שישאר ממני.

חלום
כי זה הכל חלום.
רק חלום.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הוא היה מסוג האנשים האלו שאוכלים רק בריא וטרי ונמנעים
מ'ג'אנק-פוד'. הוא היה פסל.

המקום הכי שקט שתוכלו לבקש.

אני לא יודעת איך לנתב את המילים מהלב לדף.
מהראש למקלדת.
גם לא יודעת לכתוב במילים כאלו, שמישהו ירצה לקרוא שוב ושוב,
לא מסוגלת להעביר את הרגשות המסוימים שלי.

כל נושא המוות שתמיד היה רחוק ממך ומאיתנו,
שמדובר במה שאחרי, כמו טקסים ואבנים.

רק סיפורי אהבה אני יודעת לכתוב. לפעמים נדמה כאילו כל החיים
שלי סובבים סביב הדבר הזה, אהבה. ואם כבר הייתי טובה בלכתוב
סיפורי אהבה, אז זה היה מנחם כי לפחות זה מצליח.

כל כך, כל כך, כל כך שונאת!


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

קולאז'
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
במה חדשה, אתם
זורקים עליי??





-איתר נכנס
לנעליו של המפקד
הסמל.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/NoaALiberman
יוצר מס' 52098. בבמה מאז 29/6/05 13:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנועה א. ליברמן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה