|
התערבות כמעט מתחילה, משהו על האם אתה מעז לנפץ את המראה
שמצאנו, ואז אתה מפיל אותה, ממש ליד הרגל שלי, והיא מסתלסלת
לאלפי רסיסים, משמיעה רעש מרושע.
|
ישבתי עירומה מול החלון הפתוח. כמובן שסגרתי את האור קודם, כי
כשאין אור לא האנשים מבחוץ ולא אני באמת יכולים לראות אותי.
|
הגגות כמו סכך
הקירות הם הסבך, הגנה מפני הטורף.
|
יש אנשים שיש בהם אור,
שממיס בצחוק את העצב.
מגע למגע בלי הבעה - עוצר את מה שצריך ללכת
ונושמת ברוח
ונושפת על מיטה
וצורח על גוף בלי חולצת טריקו.
|
אני מתפרשת על שלושה עשורים
שתי מאות ושני מילניומים
שבע עשרה שנים, ארבעה חודשים
ושלושה ימים
|
פתאום אני יכולה לטפס
מעל הטוטמים של שנות ילדותי.
|
קדימה אחורה,
קדימה אחורה,
מתנדנדים
קדימה
אחורה.
|
והרוח מנשבת בעלי הסתיו
רובצים כמתים על מרצפות האבן
של קצה רחוב דיזינגוף.
|
כולך טבולה ביופי וחן,
מתלטפת ברוך תחת רגליים.
בין צומת זועק,
בין סמטה מתפתלת,
בין בית עתיק עטוף בעץ ירוק עד.
|
חלום שחלמתי, חוזר ומכה בהבזקים קטנים לאורך היום, מעורר תהיות
ועקצוצים בעורי.
|
אני רוצה שיהיה לי סיפור אהבה, אחד בטעם שוקולד מריר אוורירי
עם סירופ תות בפנים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה שלדילר שלי
גם כן קוראים
יגאל,
זה לא סמלי?
יגאל עמיר, סטלן
בגמילה, מחפש
סיבות להפסיק עם
הגראס המטופש
הזה! |
|
