|
"אני... אני בכלל מסיפור אחר..."
(הכבש ה- 16)
הבחור שאיבד את יכולת הנצח
אמר שחזרה לי התמימות לעיניים
אולי, הן כבר לא עשויות משברי זכוכיות.
|
לזכותך יאמר שלמדתי,
איך לספור חללים ריקים
למיין את הבכי לעצב וגעגוע
ולהמיס רגעים אל תוך הגרון
|
החלל שבי יונק אהבה מחומרים
אשר אינם יודעים על ריחו הדק של האביב.
|
אבל הנה אני שוב מתחילה סיפור מהאמצע,
תן לי להיות לך, העונה החמישית.
(שמעת פעם הצעה רומנטית מזו?)
|
מחפשת מקום רך באספלט
להיבלע אליו.
בגבי נפערו חריצים חריצים, מעצמם.
אני כבר לא נזקקת לסכין שלך.
|
ברגעים הצרים,
אני בודקת את טיב האוויר
והד האדמה,
לזריעתם של מילים וצלילים
|
לבהות איתך במילים שהשחזתי על הדף
ולנסות להסביר את האותיות
שבאות מכאב
והרווחים
שבאים מאהבה.
|
וזה היה כל כך... ענוג
איך נשמת לתוכי
את האויר המסומם שלך
ולי מהירכיים יצאו אדים
|
זה כמו לתלוש דפים מיומן גופי.
והחושך מנחם לי את הראיה -
כי שוב האוויר שלי עומד מדי.
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
למה אף אחד לא
כותב עלי
סלוגנים
משעשעים?
בוליביה מוחה
דמעה בסלוגן
רגיש, שחסר לזה
שמאשר את
הסלוגנים אם הוא
לא מאשר אותו. |
|