|
הרוח מלטפת את שערה.
השמש מדלגת על צחוקה.
העיניים.
עיפות.
הנפש כבר סחוטה.
|
כשאת מרגישה אבודה.
כשאת מאבדת אחיזה.
כשאת צריכה.
מישהו לצידך.
תדעי.
אני כאן בשבילך.
|
את אומרת.
שאני צריך לצאת מזה.
את אומרת.
הכל נגמר.
הכל עבר.
|
החיים כל כך יפים.
כשאת לצידי.
החיים כל כך רגועים.
כשאת איתי.
|
דמעות דמעות.
זולגות על לחייה.
נופלות.
נפילה ארוכה.
|
היכן מוצאים את האור.
שיאיר את הצעד הנכון.
איך יודעים היכן לשים את רגלינו.
|
לבד בחדר.
הכל מלא ארגזים.
זיכרונות בקופסאות.
חיים שלמים.
ארוזים.
|
כל האושר שבעולם.
חבוי בנערה.
כל הנועם שבעולם.
חבוי בילדה.
כל היופי וטוב הלב.
כולם שלה.
|
לבי עטוף.
בעטיפת זהב.
בקפידה נארז.
נישלח לשמירה.
|
לו הים
לא היה נושק לחוף.
מה היה קורה?
|
אם יש כאן מלאך מוות.
אם אתה בכלל קיים.
בוא וקח אותי מכאן.
בבקשה ממך.
אני תמיד נגדך.
אבל הפעם לא אתנגד לחופשה ארוכה.
|
פעימה ועוד פעימה.
ליבי צועק את שמה.
נשימה ועוד נשימה.
נפשי זועקת לנשמתה.
שמה עוטף את גופי.
|
רגעים קטנים בחיים.
רגעים שמעלים חיוך.
רגעים שגורמים לדימעה.
להרגשת חנק בגרונך.
|
שירים שירים.
על הנייר נכתבים.
עפים למרחקים.
|
דרכים יש המון.
אבל לא מחפש ארמון.
לא את הדרך הקלה.
אלא את זו עם השלט "אהבה"
|
לא משנה כמה אני אנסה.
לעולם אני לא אצליח.
את כולה לשכוח.
את כל ההרגשה.
המקוללת.
אהבה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
