|
אז ברגל לסיבוב,
אל השקט האהוב.
לברר מה רוצה,
כי אני כבר לא מתמצא.
|
רץ קדימה לא מביט אחור,
מאחורי ענן שחור.
רץ מנסה להדביק את האור.
|
צועד אל האין סוף,
מסע שלא נגמר,
לילה שרק התחיל מתחבר לאתמול,
עוד לילה ללא שינה.
|
כואב לך אני מרגיש ויודע,
קורא שיר שכתבת,
רואה עוד סיפור,
הלב נקרע.
|
מחפש כוכב נופל בשמיים להביע משאלה,
לא רוצה את האמת שבעצב,
את השקר שבהנאה,
מחפש לי דרך לשטוף את השנאה.
|
ואת תגידי שאהבת ולא ראיתי,
עורך הזך והחלק יתגלה לעיניי,
תחת אור הירח.
|
חלמתי עליך אתמול,
חשבתי עליך כל היום.
אין בנינו סודות,
אנחנו חולקים הכל.
|
וכשהאורות כבים,
ואני נשאר בבדידותי,
נזכר ברגעים קסומים,
ברגעים בהם היית איתי.
|
לפעמים אין לי כוח לחכות שתביני,
לפעמים אני כבר לא מבין בעצמי,
לפעמים אני חושב שאני כבר לא מרגיש כלום,
שאת כבר לא צריכה להבין שאני אוהב.
|
מבט שובב,
עיניים כמהות,
שפתיים מלאות,
ולי הן נושקות.
|
מתעורר לקול להקת שחפים
באופק השמיים שחורים
הגלים אט אט גדלים
בכל כוחם בסירה פוגעים
גלים אימתניים את הסירה מזעזעים
|
עכשיו שקט,
המסך חשוך והסרט תם,
לבדי באולם ענקי,
והכיסאות כולם ריקים.
|
הגעתי לעוד צומת בחיי,
וכמו כל צומת אחר,
אני שוכח לבטוח בחושי.
|
שנים בניתי לי מגדלים,
מגדלים של קלפים.
|
חצי שנה, שני סטוצים ואפילו זאת שאני יוצא איתה עכשיו כבר
חודשיים לא הקהו ולו במעט את זכרוני. אם הייתי חייב לבחור אז
היו אלו העיניים, אבל גם אותן כבר אינני רואה.
|
אני שומע עוד שיר מתנגן ברדיו. אף פעם לא שמעתי אותו, ונראה לי
שהוא נכתב עלינו, אולי בכלל את כתבת אותו. אני מכבה את המערכת.
|
מאסתי באנשים נבובים שעל כל פרט בחייהם מתלוננים, אינם מוכנים
לפעול לשינוי.
הניחו לי לנפשי! אינני שונא את חיי, יודע אני שלעיתים חייבים
לעצור ולנוח. ליהנות מיופי השקיעה להריח את הפרח היחיד שבשדה
הקוצים.
|
כבר שנה שנתיים שלא פגשתי אותה, אני נזכר ומתגעגע חולם וממשיך.
פעם היינו מדברים המון, היום היא זיכרון עמום שדוהה עם הזמן.
|
יש לה שני קעקועים שראיתי ואחד שאני כנראה לא אראה לעולם וזהו
הקעקוע שלא מרפה ממוחי
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אני חושב
שאנחנו צריכים
לדבר על מערכת
היחסים שלנו"
חרגול לגויאבת
המחמד שלו |
|
