[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מדע בדיוני
בשעה היעודה יפרוץ לייזר רב עוצמה את קיר חדרו וישלח קרן דקה
ומרוכזת למרכז ראשו, ובזה מקווה אני אוכל להחזיר את נשמתי
לבורא.

הומור
בובה מקודשת היא טורח
מוטב להיות כבר לבד
מול בובת חטאים מעניינת
גם אני לא אעמוד מן הצד

סאטירה
טוב, הוא עוד קטן ולא מבין את ראש הממשלה, אז הוא שואל: ''כמה
זמן עוד ננצח, עד שנפסיד?'' רציתי להגיד לו שכבר הפסדנו,
והנוסחה שהמציא היא לא מדד מדויק לניצחון, אבל אסור להוריד את
המורל.

פואנטה
אופיר!" אמרתי בשיניים חשוקות, "זה בשביל נוגה, היא התאבדה
ידעת את זה? היא התאבדה, אתה תופס?..."

פנטזיה
זו אין לה ידידים
רק עבדים ושפחות
י.א

מדע בדיוני
מסיפורי הממד הרביעי
משהו ניער אותו... הוא חלם וסרב להתעורר.
''דוקטור גולן יראה אותך עכשיו... עכשיו, עכשיו, שיו, שיו...''
הקול הלך וגווע במוחו במהירות. משהו המשיך לנערו.

אורבני
הייתה מעין ברית של לוזרים בין מקס ומרלין המלצרית. שניהם היו
בני שלושים פלוס הרבה, שניהם רווקים, ומקס למרבה הבושה היה
בתול.

אהבה נכזבת
"הוא תרם מזמנו ומכספו למטרות הציבור..."
הציבור אותו גזל במשך עשרים השנים האחרונות... חשבתי לעצמי

פארודיה
אז הלכנו לאחורי הבית, והוא צירפת אותי עד שכמעט התעלפתי, סוף
הדרך?

פנטזיה
כאשר רוקנתי את כיסיי, כפי שנוהג כל אדם הגון, לפני שחולצתו
נידונה לכביסה, גיליתי אותו מרוט ומקומט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
הולך אני בדרכים מאובקות
ואין לי בן-אדם זולתי
ואם אפגוש אותי
בדרך כלשהי

הומור
למרות שזכות אומן
לנהל איזה רומן
אני, נשארתי נאמן.
אהיה וזיר, שודד, כליף

אהבה
אם תשאליני ילדה
מה הברק בעיניך
אם תשאליני ילדה
למה לבך כה פועם

בלדה
ומתחת לעץ
בין אור לצל
שתי כורסות
מוסבות בחציין זו לזו

אלגוריה
אנגח אויב
אנגח פולש

אודה
אז אם במקום גבורה ודם
זרעתם את דרכינו בפרחים
ולסיפורי גבורה אמרתם להד"ם
היו על כך ברוכים ומבורכים

ארספואטיקה
בטביעת נעליך הגדולות
שנותרו בגיא, גבע ומישור
במרצפות רחוב של קרת
בלבבות רבים מספור

גורל
כדור קטן
מתגלגל
במורד
במישור
ובמעלה

אודה
אך המבחן האמיתי
מבחן הנשמה
איננו באקורד
כי אם בדממה דקה

בדידות
ואם לפעמים נדמה לך
שיד מושטת באפלה

הומור
אדיב תרבותי
יפרגן לחבר
גם אם עם אשתו
במיטה יתפרפר

יחסים
כי לכל מחלה יש גלולה:
אחת כנגד עלבון
אחרת כנגד צער

הגות
ואנחנו רק
נסויי חולף
באין-סוף
ניסיונות שעורכים
סטודנטים לאלוהות

ארספואטיקה
היד המפזזת
לקצבן של המלים
מעליהן רוחפת
להטביע בן שקעי פלאים

הרהור
לא אותו אל
גדול כללי
רק אלוהינו
האינטימי הפרטי

אהבה
הן הדרקון מת ונדם
ורק שרידיו כאן ילדתי
צורבים את העולם

קינה
בתבנית המיותמת
ככל שגדול המקום שתפסת
כך גדול ועמוק החלל שנותר

גורל
אתה שכב יצרית
עם שרתה דיבר עברית

הלל
לזריחה ולשקיעה
לאלוהים,
לפרח בגינה
ולבירית רגלה של הזונה

אמונה
קולך הערב
עולמך החרב
יכולתך במחול
בחיפוש כל יכול

הייקו
רק חד לשון יבחין נכון

וידוי
אולם זו שאוהב
כדרך הטבע
לא דומה כלל
לאחת מן השבע

אמונה
מה לכל הרוחות
רע בחיים האלה
שאת כמהה
לאחרים?

הומור
והעיקר להפתיע
למזמז ולחרמן
להאכיל ולהשביע
מה, אני סופרמן?

יחסים
פרטתי את דמעותיי
למטבעות לשון

בדידות
אריה בודד במדבר
אינו סובל מבדידות

הגות
לשירות הוא נפסל
נשא לו נשים
שתה ואכל
ועשה ילדים

בדידות
...ולפעמים
הבדידות
אוחזת בגרוני

מחאה
אחד, אחד
וביש רואה
נקטפים הם

געגוע
בצינורות קשרוך אל החיים
ובשמיכות למיטתך

שיר ילדים
עכשיו באי-שם
עובדים העובדים
לומדים תלמידים
יצרנים מייצרים

מחאה
אין יותר
גיבורים
שאומרים

שואה
אלוהים היה איתו

הוא ידע זאת
גם כבוד הרב

בדידות
כל בוקר נעור בספינה
לבדו
כל לילה ישן הוא
לבד

גן עדן
הושיטי לי יד
להדרכה ולברכה
שלא אמעד
בממלכה החדשה

בדידות
היפה והאומללה
מכל הבדידויות
היא הבדידות של הלילה

מינימליסטי
ערופי צמרת
שמוטי גזע

יחסים
ובן-חיל מאמין
אשתו תלין תמיד:
"לא בא לי מין
ללא טבעת או צמיד"

הגות
מדיטציה! קרא הוא
וחיבר את האמרה:
הימנע מסבל
מצא הארה

אהבה
גבר, גבר הגבר
על אויב וצר
אך חסר אונים עומד הוא
בפני מוסר עינייך

ארספואטיקה
אבל אותם מעטים
שתפסת
שתיעדת
הם עולם ומלואו

מחאה
עכשיו
הדשא רב
ובן שוכב
על גב

אהבה
הרוח שרק לי אותך
הגשם טפטף כינויך

גורל
הוא לא היה
עץ השדה

חמשיר
כששאל "מה בנוגע?"
אמרה: הגודל בכלל לא קובע."

געגוע
בדרך האין סופית
משם לכאן
לא היית

מחאה
ומראה נורא לדרך
מראה של איש נורה
של אנשים נורים
של גבעה נוראה

וידוי
ארבעים וחמש שנה
ואת כשהיית
פלח אטום בחיי

מחאה
וכשיגדל ישליך נפשו
במצוות רבו
לרצוח בני מינו

קצרצר
אם כולנו חצי, חצי

ארספואטיקה
הנחת מילותיי
- אחת לאחת
בתשבץ מסתורי

חמשיר
הלך המכחול לחפש אהבה
בדרכו פגש בשפופרת יפה
אם תרשי רק לטבול
אתן לך הכול

אמונה
ויפקח האדם את עיניו
ואיננו כבר קוף
ניצב הוא על שתיים
לו אופקים ומעוף

אהבה
ואני, רק אמרתי:
"שלום,"
ואהבתי, אהבתי
אותך

מחאה
יש עתיד לבתי הקברות,
לבתי החולים, לרבנים
ולפוליטיקאים.

הרהור
לא שאל הוא דבר
אף לא להיוולד

אהבה
כשיגמרו המילים
ולא יהיה מה לחרוז

ג'ננה
מסניפים
מזריקים
מזדיינים
שולפים
סכינים
נדקרים
ומתים
ככלבים
שוטים

סוריאליזם
"כשאדם נופל ממטוס
באמצע הלילה..."
אפילו אלוהים נגעל
להרים אותו

ארספואטיקה
ואני נזלתי
אט
אט
טיפה
טיפה
כחלב נר

מחאה
אכלו אותה!

הגות
תבונה -
לדעת כמה תשובות

מחאה
אנחנו לוקחים אותם
לעקידה, למוקד, לאש

נוסטלגיה
לתעות ביער הזמן
להתחבא בין עמודיו

מצב
את היית המקדש
ומשחרבת
כל האחרות

בלדה
קצת הוא נרעד
בחושבו שלבד
ולעד יהיה כבר קרפד

אהבה
לאשתי, אהובתי, אשר יחדיו
בחרנו בחיים כצמד
כי זה מזער וגם מרב
וכל אשר ראוי בחלד

אהבה
מתוקים היו המים
וברחמי עליון
לא מרו עת מידי שמים
קיבלנו רישיון

קטפו משכו
גזלו
מרטו
כל זוכה
שומר, מתהלל
וגאה, לי יש...

אהבה
נצח הוא...
תקופת אהבתי
שאין נגדה
צורי פרופילקטי

אהבה
להרוות את התשוקה
להשקיע בך עד תום
ולשמוע חשוקה
שהגענו עד הלום

כמיהה
חלקיק
קוסמי
מסתחרר
במערבולת
היקום

אהבה
עינייך מביטות בי מחלל
נפשי
גדולות מאשימות ומתריסות
איכה יכולתי להרהר בסתר

פוליטית
על תשעה פשעי אברם
ועל עשרה ננוקם

הגות
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי כָּאן
אַתָּה שָׁם
ּּּּּּּּּּּ-------
אַתָּה שָׁם
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי כָּאן

תחושתי
מאי שם,
מהשורש,
ללא כל פרוט
משודר כאב פנטום
של איבר כרות

מחאה
כמה מגעיל
כמה מצחין
לאדם
צידוק הדין

געגוע
חותם אז אצמיד למצחך
אות קין אוהב

סאטירה
הלוך הלכו העסקנים
להמליך עליהם מלך

גורל
ואנחנו הולכים והולכים, והולכים
עד תום.

אהבה
לא, לא מתי
רק יצאתי לבדוק
כחלוץ, את הדרך

בלדה
היא
שנראתה בלי
אבל היתה עם
רק נשרטה

יחסים
רוצה
להיות
ראוי למנחתך

געגוע
כל גופי זוכר אותך
כל שריר
כל לחיצה

הגות
ואתה רץ לעבר העתיד
רק כדי להישאר בהווה

מחאה
בתקווה נאיבית
שצריך
להיות
משהו אחר

סונטה
כנועת תחרה
לבוש עור שלטת
אישה נערה

עצב
מי אמר
את כל אשר
שתקנו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ראשית נולדתי נקבה וזה לבד חיסרון בחברתנו, כאילו שהצינור הזה
שיש לכם הוא ערובה לחוכמה.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אתם מתבקשים
לספור כמה פעמים
מופיעה
האסוסיאציה
למארי אנטואנט,
בעקבות "שלח
לחמך".


לא תימניה בכלל,
תומכת במארי
קירי.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DannyZucker
יוצר מס' 50622. בבמה מאז 17/5/05 21:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדני צוקר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה