צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

בפינה בלי מעצורים.
עכשיו הרגשתי מת.
המשטרה הגיעה והברנש הטמבל כיוון רובה לראש שלו ויירה.

שמה היה סיוון.
היא הייתה אהבת החורף שלי,
כל כך חמה.
נפגשנו מחוץ לחנות מעילים.

קמתי בבוקר והיה לי בורג 8 צילינדר בראש, פשוט בורג בראש.
הלכתי לשטוף שיניים בתקווה שהדבר שלא באמת קורה לי ייפסק, ואני
אבין שאין לי בורג בראש אבל הוא המשיך להיות מוברג ככה, מין
בורג די רפוי אבל בורג.

שולה מתבשמת לפני שהיא יוצאת מהבית, גם ברכה וגם דוד וגם שלמה
וגם רפי שמים בושם לפני שהם יוצאים מהבית. היום כולם מתארחים
אצל גורי, אז הוא לא שם בושם בכלל, הוא גם לא התקלח חודשיים
בשביל האירוח שעתיד לבוא.

יש בצופים ובבית ספר איזה אחד גדול שמיניסט שמנשק גברים, הוא
לא הומו אבל ברכת השלום
שלו היא נשיקה גדולה וחמה כמו של איזה סבתא תימניה. אף אחד לא
באמת העיר או אפילו דיבר על
זה, למרות שזה די מוזר.

פתאום ראיתי שאין לי עין, זה היה כמו שפתאום אתה קולט
שתקוע לך משהו בין השיניים, או שהפאה שלך רק חצי מודבקת,משהו
כזה.פתאום מתוך מין שיגעון ברור, אני יצאתי לבחוץ (עם גופיית
פשע ותחתוני"נו פיר"),נכנסתי לאוטו

ככה זה, כשאתה שמח "העולם שמח", וכשעצוב אז נטחן לך במוח "שיר
עצוב", אבל אני למדתי את זה בדרך קצת שונה.
אחרי הצבא נסעתי להודו, לבד, רציתי למצוא את עצמי, להיות מואר.
ההורים צחקו עליי ואמרו: "אם אתה רוצה, אנחנו מוכנים לתקוע לך
דורסל בתחת, אולי תפיק אור".

והוא סיפר לי שראה מרכבה סביבה אש וחשמל.
בתוכה היו דמויות וצבעים שלא ניתנים לתיאור.

ישבתי ובכיתי על כיסא בביתן של הקרקס. זה קרה ככה פתאום, רגע
אני יושב ורואה ליצנים משפריצים
אחד על השני מים ורגע שני אני בורח ודומע כמו ילדה משוגעת
שאיבדה את הבובה שלה.

אין יותר רגש מזה,
אם יש יותר הגידו נא ואתפכח,
כולם קוראים לי הוזה ומסירים ממני את אחריותם
אך אין, אין יותר רגש מזה,

אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני מתבולל,
אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני מתבלבל,
אולי אני לא חבר של המוהל,
גם שבת אני לא מקבל,

שיר הלל לערן רוגל:
הוו לו הייתי כמו רוגל ערן

הכפכפים עוד יגיעו אל יעודם המוזר

היה הייתה ציפור בשם שלום

הכאב כואב תמיד, אתה תמיד נזכר שכאב לך ואז הכי כואב לך