|
על יד לבנה, צלקת אדומה אחת בודדה,
כאילו מסרבת היא להפרד מהיום בו נולדה
|
ורק תודה לאלוהים
אבקש באלו הצלילים
שכן בזכותו נפל בחלקי
אש ורוח גואלים
|
אם לא היית מנתק מגע,
לא הייתי מדרדרת באבנים.
|
אף פעם לא נועדת לי,
כמו שהירח לא נברא ליום.
|
עוד מישהו מת - וזה לא אני.
|
צועדת,
בליל בדידות קרה,
בנשימה קצרה,
במשעול.
|
לב שבוי אינו שוכח -
את אותו יום ארור.
|
אם יד אחת הייתה בכדי מהתהום להצילך -
הייתי מושיטה את שתי ידי ומסתכנת ליפול איתך.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החיים הם כמו
פאזל -
פשוט אי אפשר
למצוא את
החתיכות
המתאימות |
|
