|
יושבת ונזכרת בך... והדמעות לא יוצאות כולן, מצטברות לי
בלב...
אתה הבן אדם הכי טוב ומצחיק שהכרתי ורק זיכרונות נותרו...
החיוכים שלך, המבטים שלך, המילים שאמרת... למה?! תגיד רק למה?!
זה לא הגיע לך! המילים הכול כך יפות שאמרת לי אתמול כשישבנו רק
שנינו.
|
באהבה כמו במלחמה לוקחים סיכונים
ואתה לקחת את שלך נסעת לך אי שם
לקחת את הרכבת האחרונה לצבא...
|
אני יודעת את שבורה
מהלכת לך על רסיסי אבק נשמתך
|
וורדים בראשי
קוצים בידיי...
דם על שפתיי...
מילים על הדף ימחקו
דמעה אחר דמעה
נמרחות...
|
כל היופי שבך כל היופי נמוג
כל היופי שבי כל היופי שאינו
כל השקט שנחרט כל השקט ששורר
כל השקט שנורה כל השקט
|
אני מחכה... מחכה לאטובוס עם הכיסאות המוזרים שייקח אותי הרחק
מכאן למקום אחר בו יש את הים...
הים שיספר לי סיפור קצר לעת לילה... ברגע הזה אוכל להירדם
בקלות...
אני מחכה... מחכה לשעון שיעצר וייתן לי כמה דקות לנשימה.
ושוב... שוב אני חסרת מנוחה יושבת ומחכה.
|
בדיקה בלי רגש.
שוברת את הכוס
כן כן את צוחקת...
הדם איינו נגמר...
|
בן רגע דומעות עייני...
שותקות שפתיי... נעצרו ידיי...
באותו רגע... שאמרת לי...
שאותה אתה אוהב...
|
שם יכולתי להביט בעיניך בלי פחד
שם יכולתי להיות קרובה כול כך
שהלב היה מחסיר פעימה...
|
את רוצה את אבא אפילו עכשיו מאמינה שהוא אוהב או אהב
אבל הוא לא יחזור
אפילו לאותה שנה וחצי מחורבנת...
צריך להפסיק לבכות..
עדיין זוכרת ..לא שונאת ולא כועסת...
רק קצת מבולבלת אבא...
|
כול כך חשוך כאן בימים האחרונים
הולכת לפתוח חלון אבל איני רואה אור
זה מפחיד, החושך הזה.
לפעמים הוא היה חבר בשבילי
עכשיו הוא מרתיע כשהכול כול כך דומם.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה שהסלוגן שלי
מופיע פה, לא
אומר שהוא שווה
משהו. |
|
