צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

חמש עשרה לחיצות, שתי הנשמות. חמש עשרה לחיצות, שתי הנשמות.
אני אוטומט החייאה שחוטי צעקה תלויים לו על השפתיים. זה לא
עובד. חמש עשרה לחיצות, שתי הנשמות. אני ממשיכה כי מעבר לכל
הסיבות שאני יכולה לחשוב עליהן, יש רק מנגינה אחת שמתנגנת
עכשיו בראש שלי. הוא חייב ל

איפה הגבר שקרא את חלומותי
ואמר: את רכה.

אבל משהו מצלצל אחרת ממה שרציתי
משהו זז אחרת ממה שהייתי
באיזשהו שלב מישהו מזהיר את מישהו
"אין לדעת לאן זה הולך"

רוח אלוהים המזרחית
שוטטה לה על המים
והתאמנה בלחמסן את החגים.

כדאי שאמצא מתכנת
כזה שתקן ולא מתבלט
שישגע אותי בהחלט

הלכתי בגן הידוע
בו חורש נותן אותותיו
שם חובאים ניצני השכנוע
בסתרי הסכמת עלעליו

שפחת כיסופים נושמת אותך
אני השד והלחש ודלת ביתך

הן תדע כי עודך
הזר
בנגיעה קלה

רפרוף לשונות דביקות
קוראות את זיעתי
כמו את עיתון הבוקר.

שני גופים וביניהם
זוועות כוח המשיכה
(קור ינואר נושך תחת שמיכה)

אני לוקחת הפסקה אני אומרת
ויש משמעות לגורם הזמן
יש משמעות לגורם הזמן
אבל היא נסתרת ממני

כל גל הוא כהות מתנדנדת
אורות משתברים בעורפו

על כל דבר נדבר
שוב. השקט נפרם
מחדש. משא ומתן:

מתחת: הגיאומטריה המעודנת של חסן בק
מעל: הצמדתי אף אל השמשה
החושך נדלק כבר. בוא עכשיו לשעת כישוף,
בוא אלי
אל המיטה

מה את זוכרת עכשיו
כשהצמרמורת היא רק פלומת הגוף מתנשבת ברוח הדברים

ומכל הלילות
החזר לי את זה
שלא נשתנה

אני מדברת פיתוי בשפה שסועה
מלים עוטות חלמון זבות על הצואר.

עוד צעד-
קומץ של קירבה
חיוך כחוש, איטי

איפה היית כשאני הייתי
אתה היית ואני הייתי חמימה

כשגופי על הגב
והתקרה קרובה

התקלחי הרבה.
תני למים לשטוף
את הבלחותיו בזרימתם. דעי ש
מה שלא יקחו המים יעשה, בדרכו, הזמן

ושוב, אם יינתן
ארצה לתהות על טיב-טוביך:
מה ריח מילותיך?

שוב מכאוב,
שד מנומנם בתיבת פיוס
פלא של הנדסת אנוש:
מושג ההתעגלות אינו אלא

כמה עוד עלי לפרוק מאוניות הצי
כאב עובר לסוחר במכולות שיכחה

אני ציידת מונחה, חמושה במלים

הדבר האחד שיודעים עלינו אהובינו ואנחנו איננו יודעים: איך זה
להיות איתנו. מי אנחנו מבחוץ, מי אנחנו עור מול עור. מיהו האני
השני שלנו. מיהו השלם שהחצאים אינם יודעים אותו. החצאים, כשהם
כל אחד לנפשו.

עוד היה חשוך כשיצאתי, כדור הארץ עושה את עבודתו נאמנה, גם
אני, שש, וגשם זלעפות. מי המטומטמת שמחרימה את חליפת הסערה
שלה? טישרט טריקו כתומה, מעליה מעילון פליס אפור דקיק, שמחמם
לא רע, אבל לא חוסם רוח ובטח שלא גשם, שמצידו, יורד בטיפות
חדות חדות, שכל אחת מו

הפגישה היום בקינג ג'ורג' היתה לי אות ומופת שההוא המטאפורי
מלמעלה, זה שנהנה כל כך להשתעשע בי, מתכנן לי עוד גדולות
ונצורות, ואתה, כנראה שלא אתה תהיה מכשיר העינויים שלי.

הסיבה השניה בגללה אני אוהבת את החורף היא האור. אור רך.
אנשים שהם קצת עיוורים לגוונים יאמרו שחורף הוא אפור. הם
טועים.

- - - בואו של איש החשמל: דיווח סודי, מוצפן, אין לתת בידי
איש, אין לבטוח באף אחד, מכיל חומר רגיש - - -

נקודת לחיצה שלישית.
נתן לה שלווים מפוטמים לנוח על שדיה וחיטה זהובה תפוחה לטפטף
על בטנה הארוגה פסים פסים.