צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

המכות שקיבלתי הסטירות מהחיים
הסטיה מדרך יישר, שהתנפצה לי בפנים
מבפנים עמדתי, אבל בחוץ נפלתי
על כל מכשול שלא עברתי, אני מודה ששוב נכשלתי

מי? מי האמיתי ומי עכשיו המזוייף?
מי עם כולם היה גזע-מי לבד נשבר כמו ענף?
מי היה חרק בטבע-מי היה שם הקרנף?
מי שבר את כל השיאים, פרס כנף ועף

שפוט שהולך אחרייך, לא מרפה - ולא רוצה
להיות שניה בלעדיך, ורק בחלומות אותך מוצא
כי בהווה ובפומבי, אני זר - ואותי את לא מכירה
וכשאת איתי לבד, אני פתאום מוכר ותמיד שם כשאת צריכה

איך את יכולה, לדפוק ברזים בלי הפסקה?
עם ברזים כמו שלך גם הכינרת הייתה מלאה
את עושה אותי קטן כ"כ לפעמים מרגיש כמו נמלה
---
כי מי יבוא לומר לי, שאני בנאדם לא שפוי?
אנ'לא כותב על הצד, אז למה החיים בקו נטוי?

ליאל יא פוסטמה, תפרשי כבר מהעסק
את דפוקה ואת שרמוטה - אין לך שכל יש לך רסק
פסק זמן - או לתת לזמן קצת פסק?
לפני שתסתבכי יותר מדי ותישבר לך פה הלסת

אני סובל מדיכאונות שמדכאים לי ת'חיים
אני שונא שאנשים, מאחורי הגב מלכלכים
אני שונא לעמוד פנים פנים אל מול פנים
ונשבר לי כבר הזין, להיות הבדיל התמים

הולך בדרך הנכונה ולא רוצה ליפול
אנשים שסולדים ממני, שמים לי עוד מכשול
לא מגושם, כותב מילים שלמות בעט לא במכחול
אם חיוב היה שלילה, אז לא היה לי מה לשלול

אני הולך והולך, אבל הולך במקום
נמאס להשאר על הנקודה, סיואייאל וקום
הכל עקום, גם החיוך שלך....
אז מה ייישר אותי, אם לא היושר שדעך?

השקר העצמי - אנשים רואים מה שהם רוצים
שומעים דברים שלא נשמעו - ועושים דברים שלא היו צריכים
כי הם רוצים להאמין - שמישהו מצווה את הדברים
וכשהם מבינים שאין שם אפחד למעלה - הם נשברים ואז פורשים

כותב הרבה, שירים עשירים במילים
מחפש פאנצ'ים - משפטים רבי הבטים
משפטים ששפטתם אותי, ככה כל החיים
כאילו אתם לא שופט, ואין פה חבר מושבעים
יש פה חברה מושפעים - נגררים חסרי זהות
אם התנהגות הייתה חיים - הם אנשים חסרי תרבות

איך יכול להיות שאדם שאהבתי, היום כל-כך שונא?
מבדיל בין דומה, מוצא שהעולם הזה שונה
ממני ואני מיוחד, ממש כמו כולם מיוחד
ולהגיד את זה - זה בול כמו לומר שאפחד
לא באמת מיוחד, לא שגרתי יותר מדי
מי נשאר עם האינטרסים כשהרגשות אומרים לו ביי?

מהקושי והפחד, עבר מה שנשאר והוא עבר
כי ההווה שלי יפה, והעתיד שלכם אכזר
יהיה רק בגללי, כי היום שובר גבולות
ממזמן כבר למדתי, שעליכם יש לי יתרונותתת

אם ניסית להתקרב ואני לא, אז אני מצטער
אני פשוט לאחרונה מתנהג כמו מפגר
משקר להורים, לאחים ולכולם
אני החתול השחור שייעביר אתכם מתחת לסולם

אין שינוי בהתהוות, קראו לי פעיל רגיל
רגיל לחוסר פעילות, להתגבר על הגיל
להתבגר בטיל, ולדעת שלעד תהייה קטן
להגיד יהיה בסדר, ולהגיד את זה גם סתם

בדרך להצלחה, וכנראה שאני נמצא בצומת
אני לא אנימורף אבל הייתי גם אריה וגם חומט
עוד לא מת, אולי הגוף חי, אבל השכל גמור
חוכמה וידע לא צריך, צריך ידע על אופי ברור

כי את כל השקרים אני פשוט לא בולע
פרצופי פוקר מכוערים-אותם בעל פה יודע
ודומע!... על כל מי שעכשיו שואל
שמע ישראל אני צועק, אבל מעניין אם הוא שומע

שוב מחפש ולא מוצא, סיבות למעשים
שוב מוצא בלי לחפש, הסברים לתירוצים
שוב מחפש וגם מוצא, עוד סיבה לנתק את הקשרים
שוב מוצא כשמחפש, חברים אמינים ואמיתיים

מחפש עכשיו מילות ייאוש-מילות נחמה
מחפש ת'אהבה שתיתן לי ת'תקווה
שאוכל ללכת זקוף, לא עם הראש באדמה
מחפש עוד ת'תשובה לשאלה שנשאלה לה.

קיבינימט, נכנס לדיכאון עמוק ושקט
לא רוצה שוב לנסות, להוריד ענן וקשת
לנסות ולהכשל, להתאפק לא לקלל
ואם ידידות כל כך טובה יש לי, אז למה לקלקל?

קיוויתי למשו שונה, ושוב אותו דבר
אותה מועקה - שעושה אותי מרמבו לעכבר
אותו השיט והבכי, שמתחיל ולא נגמר
אותם ימים יפים - אבל תקוות זה עבר

ועוד חבר יקר, פרצוף מוכר הופך פתאום לזר
ריבים קוברים אותי נפשית, והעולם הזה אכזר
אנ'לא מחפש רחמים, אבל גם לא מוצא כבוד
אמון דליל, שמחה קטנה - נשאר רק עצב למדוד

הגיע זמן, אחרי חודשיים של מלחמה
השקט שנרגע, שתפס פתאום עמדה
נגמרה המהומה, המתחים הוסרו
סולחה? סולחה... ההדורים יושרו!

אומרים שיש גבול-גבול למבול של הסבל
כמה אפשר להכנס חכם ולצאת שוב טמבל?
כי גם אדם שיש לו מיליונים - יכול להשתוות לשקל
כי מה שקובע זה האופי - ולא היופי של הנשל

כמה פעמים נתקלתי, כמה פעמים נפלתי?
כמה פעמים אמרתי "חפיף" אבל על טעויות חזרתי?
כמה אפשר להגיד "יהיה טוב" ולדעת שזה שקר
כי כשרע אתה דואג רק לעצמך ולא רואה ממטר
הישרדות... 7 אותיות שיוצרות לי משמעות
משמעת... 5 אותיות, שאנ'לא שם עליהן קצוץ

כבר הרבה זמן, אין חדש, ורק ישן
שולט, אין מוזה לשירים וגם אין כ"כ זמן
ונשבר כבר לכתוב, בלי השראה, סתם מה שבא

והם עשו עליי רק פוזות והם עשו את זה בטונות
ואמרתי יהיה בסדר - אבל בסוף אכלתי אשליות!
את כל השיט שהם אמרו לי, אני ביססתי האמנתי
והם אמרו לי חרשן אז בלימודים הלכתי ונכשלתי

אני שונא אותך אוהב אותך, אני כבר מבולבל
אני ישוב ומחכה עד שיישטוף אותי הגל
כי אני אובד עצות, מחפש בין השורות
את מה שכל העולם, לא הצליח לראות
שאת באה ואומרת, שאני נסחף ואת סוטרת

עוד עיפרון מתחדד שיעור לשון מנקד
את המילים שלומד, הכל בראש מעבד
כל הבולשיט בשכל נטחן, ואז הכל עובד
נשאר אדם עצמאי, ולעולם לא משתעבד

"אני נשבר כבר מבפנים, ומסתכל שוב בפנים
לאנשים שאני מכיר, והם סוטרים ת'מבטים
אני שונא את כל החרא, את העולם המקולקל
צריך להחליף ת'בטריות, לקנות שלט אונבירסל"

שוב מרגיש נאיבי-שוב מרגיש אידיוט
שוב מרגיש שבזבזתי ת'זמן שלי על כל מיני שטויות דפוקות
שוב יודע, שהכל חולף עם הזמן
שמי שאתמול היה גדול, מחר יהיה קטן
שוב מרגיש את אותו הצורך, לא לנשום חמצן
שוב מרגיש, שנותנים לי ייחס כמו לתינוק בגן

ככה אמרתם לי, ואני הקשבתי
הלכתי ראש בראש עם העולם ועדיין לא הפסדתי
לא יודע כאב, מהו מהי משמעות שלו
ההפסד שלי בקרב נראה כמו הולו הולו גרמההה
למה?!? אני תמיד חייב לענות
למה אנלא יכול לשבת ופשוט לשתוק?

אכזבות כואבות, אבל כאב פיזי זה פאסה
כואב לי בנשמה, אז בוא תשים לי פלסטר על זה
בוא תחבוש לי את הלב, שמדמם ולא מתאחה
כן רק בוא ותנסה... תבוא ותנסה...

אל תתן למקקים לדרוך עלייך כמו שטיח
אחי אולי אתה קשוח, אבל אתה לא רב בריח
עולה ממך כבר פיח, הכל חשוד הכל מסריח
את מנקה את הליכלוכים של כולם, למה מה אתה מדיח?
אחי תפסיק להטריח ת'עצמך, אתה לא מושך אתה מבריח
האופי שך שחוק שווה לספר בלי פתיח

והמסכות של כולנו, שעושות מאתנו
אנשים שונים לגמריי מאיך שאת עצמנו הכרנו
אחרת מאיך, שחשבתי שהולך
הכל שקרים וסכין האכזבה ששוב חותך, מולך

ואמרת לי שלהאמין זה בעיניים עצומות
ואמרת שאני רק פותח אותם ושואל שאלות
ורק עכשיו מבין כמה את צודקת, זה כואב
רק עכשיו קולט שבזכותך כלום לא התחרב

כבר נמאס לי מהחרא, כל היום כותב ושר
מה שבלב יוצא מהיד אל הנייר
בלי להתבלבל לחשוב או להסס
אני פשוט שופך הכל יורה ומרסס

כשהלימודים עולים לשכל חיי חברה נהיים קצת נטל
לא נהרג ומתחשל-בסוף אני אגמור כמו פסל
לא יורד מהשפל-מהחוף ולעמק השווה
ואם אני כזה מקורי אז למה כל היום משווה

זה לא מרוע-זה מעצב ואני לא מצפה לטקס
שיכריז לכל הומה שאני עשוי מלטקס
אבל זו טעות! חירטוט בהתגלמות!!!
אני עשוי בשר ודם! אני נורמאלי בדיוק כמו כולם!!

אבל תמיד מחדש, כל פעם מתאהב
ותמיד מחדש, מתבאס ומתעב את החיים
שונא את הסיבות והמורים, מסיבות וחברים
נסיבות לבעיות שהדברים פשוט לא הולכים

בעולם הזה לא כיף לי-אבל מחר יהיה כבר טוב
זה המשפט של אמא שלמדתי לאהוב
אבל הגיע המחר, שיט! הכל נשאר דפוק!
אמא שום דבר לא השתנה-הכל הולך קפוט

מפה לפה מאוזן לאוזן ואז פתאום כולם יודעים
אתה מנסה לשמור דברים בסוד, אבל הם מתגלים
גלים-רבים כבר נהייו מהדמעות שעל הלחי
לכי כבר את לא רואה? אני מצחין כמו בית שחי
בעולם הזה לא כיף לי-אבל מחר יהיה כבר טוב
זה המשפט של אמא שלמדתי לאהוב

הלכה ונשכחה-בלב נשארה אותה הצביטה
הבחורה המקסימה, התומכת היפה
עכשיו הכל שומם בתוך הראש שלי דומם
לא מצילח לחשוב, מתלבש יוצא אל הרחוב
מסתכל אל השמיים ורואה אותה קורצת עין...
מכסה את הפנים זו עוד סתם אשליה
להחזיר אותה קשה וזו תהיה בעיה

אני השתניתי, או שאולי זו הסביבה
אני התבגרתי, או שהצוויליזציה התאפסה?
תפיסת הנתונים, שנכנסים למוח בסטיה
דבר נכנס אל האוזן, ויוצא מהשניה

כי לא משנה כמה תלך, תמיד תחזור להתחלה
כי האדם לא משתנה, הסביבה משתנה
תמיד אני אהיה ככה, זו דרך החיים
כך הייתי וכך, ייצר אותי אלוהים

חבריי מפקפים בי-לא מאמינים לשומדבר
אומרים "תביא לי הוכחה, אם לא היום אז מחר"
מר. גברת, אדוני תקשיב לי טוב, בלאט!
אם ת'ה לא מאמין לי? אז תלך קיבינמיט!!!
תלת-דו-חד יא פג מימד
אתה תפור על טימטום-כמו חוט של צמר על הבד
עסוק? אולי מביא ביד
הולך על הכביים

בשל עצמי, אני בשל עכשיו בשביל לתת ת'לב
כי פעם לא ידעתי כלום מעבר לללללהתכתב
מעבר לדבר... פקה פקה מתמחזר
על עצמי מדבר, חוץ מזה לא מבין ממטר

מתחיל לשיר, אך האם מפסיק?
!!NO!!
יוצא לדרך כמו טיל חמוש בH2O (ניטרוס)
!!SO!!
כדאי להתרחק ולא להתעמת כי כשאני מתחיל לרדת אנלא מסמן או
מאותת
!!GET IT!!
כמו נמר לא מזנק לפני שמרתיע ושורט
!!DONT LET ME!!
כי בדיבורים ושקט אני אינני נוקט

אני איש דפוק בשכל, ככה אמרו לי כולם
הוריי חבריי אפילו אחי הקטן
מתן בסתר-יושב וחושב ובכל זאת לא מבין ת'מסר
ואם רציתם להעביר לי משו, כדאי שתשתמשו בגשר
כי אני כמו נשר, מעופף ומחפש קורבן
שישמש שעיר לאזעזל מקור ערך לסרטן

שנה וחצי יושבים בחשיכה, לא מגיע הכבוד לא מגיעה הגאולה
עושים מאיתנו אשליה כמו בלונדינית חכמה
אז עכשיו יושבים כותבים מתוך הנשמה
מקווים למצוא נחמה

ומי ממשיך להכחיש, את המציאות החלשה?
מי לקח את הרגליים וברח בחזרה?
מי נשאר ועזר, לא נטש בעת צרה?
כי הזמנים מתחלפים והנה התמונה השתנתה!!!

סבבה, אז הבנתי את המסר
עדיף להשאיר ת'מוזיקה בתוך החדר
ולא בתדר, לא הייתי צריך לתת לכם
את החומר שלי, לפחות לא לרובכם
כי רובכם חארות, שלא מעריכים
אתם זילזלתם בי אבל לידי כולכם קטנים

יצאתי למחאה-הברזתי מחמש שעות
וכשחזרתי הביתה אמא כבר חילקה לי הערות
"אתה עושה שטויות, אתה עוד ילד קטן!"
אבל אני כתה ח', ולא פעוט בגן

שאלתם אותי למה אנלא כותב אופטימי?
זה כמו לקחת ברסלב-ולהרקיד ת'ו בחוטיני
אני מעלים קשרים עם חברים-אולי אני אח של הודיני?
לא, אני פשוט אדם פשוט-שעושה הרבה דאווינים

את המילים אני מסביר חוזר לאט על הצלילים
זה לא חדש שאני נופל-אומר "יש עוד דגים
בים" ויש עוד דגים נכון, אבל איפה הם?
אני רואה רק כרישים סביבי ואין זמן להתגונן

משפטים ששפטתם אותי, ככה כל החיים
כאילו אתם לא שופט, ואין פה חבר מושבעים
יש פה חברה מושפעים - נגררים חסרי זהות
אם התנהגות הייתה חיים - הם אנשים חסרי תרבות

כן זוכר אותך רואה אותך עמוק בתוך הלב
שומע את קולך, זה נעשה יותר כואב
מיום ליום וכל דקה חושב על מה שקרה
איך שהכל נפל פתאום לא הייתה לי ת'תגובה
הנכונה, כדי להחזיר הכל אחורה, ולבקש ממך סליחה

פותח את הדלת וכולכם את הפה פוערים
עוד לא התחלתי לשיר ואתם כבר מתלהבים
אוקי עברנו את הלובי קומה ראשונה
עכשיו פשוט אתן לכם לבחון את הרמה
לא כמו כולם אני שונה מהשגרה
כי לי המעלית באמצע לא נתקעה

לא בשביל הכסף אני כותב
את הראפ אני עושה בגלל שאת זה אני אוהב
לא מכור לכסף לא עושה את זה בשביל מזומנים
לא משנה מה יהיה אני פורק הכל על הדפים

אבל זה בא בהפוכה, מכה מתחת לחגורה
במיוחד כשת'ה אומר לעצמך שהיא באמת בשבילך
כשת'ה באמת אוהב אותה ולא מחזיק מעמד
מחכה לעוד רגע שתהיה איתה לבד
מחכה לעוד רגע שתראה אותה שוב
כי כשאתה איתה אתה שמח ובלעדיה רק עצוב

והיו לי פעמים שקטפתי כבר ת'שיא
וזה היה לי בידיים זה היה אמיתי!
אני ממשיך לנסות ולחפש את האושר
אבל האמת סמויה ולטוב הזה יש כופר...

רחוב דומם שקט-ומרוקן מנפש חי אין צפירות אין מכוניות אין נשים
שצועקות
הכל שקט-העולם ריק, נשאר לי בודד מהלך ובודק
כל פינה שעד שמבין לבסוף שנבדדו חי, אין איש על האדמה
את כולם היא בלעה

i'm sorry people, about the shit that I made
sorry if I hort someone in the word that I said
זה לא היה בכוונה כמו כולם שמרתי על כבודי
רציתי לפתח מוניטין ולהעשיר את דמותי
that people know me and does not try make me falling down
that from a single bat

כמו עוד מחשבה משוטטת - כל המחשבות על דף
אתה רואה את החיים שלי, את כל הכאב על דף
כל מה שרציתי לומר, ולא יכלתי? כתוב לי על דף
כל החרא שעשיתם לי? תמיד כתבתי על הדף

כשאמרתם לי לבוא מכות באתי כמו גיבור
וניצחתי את כולכם - אך לא סתמתם ת'מקור
לא הלכתם לאחור כמו שציפיתי שתלכו
לא הפסקתם ת'יחס הירוד והארור ההוא

ראיתי אותך... הופפפ בשנייה הכל השתנה
השיר של "כלום לא השתנה" מרביץ אותה בהפוכה
כי עכשיו רואה את החיים בדרך דיי מוארת
כי עכשיו אני כבר לא קטן אני בדרך אחרת
אני עולה ועולה, הפעם לא רוצה ליפול!
הפעם בא ועם סיבה טובה ואין בי כוונה לשלול

אנשים הולכים ברחובות, עם תיקים וחליפות
כולם נראים דומים ללא הבדלים או מגרעות
כל אחד חושב שהוא, איש ביזנס רציני
ושת'ה פותח לו ת'ראש ת'ה מגלה שהכל ציני
כי אפחד לא מושלם, אלא כולם הרוסים
כי ישראל היא לא מדינה היא נהייתה בית לרוסים

ראפר מתלמד, אגרסיבי קרימינאלי
מקבל תקופה על תנאי, להיות אדם נורמאלי
פעם בחודשיים מקבל עוד פריט
מתקדם לאט למטרה, להקים אולפן ולהקליט

קשרים שמתחדשים מול קשיים שמתגברים
תגובות שמתבגרות, מול דברים -נעלמים
אומר דברים במקום, וחושב פעמיים
אומר את המילים נכון, הדברים נראים טובים פי שתיים

אני זוכר הכל, רואה הכל, אז למה שחכן?
אני נוטר טינה, שומר טינה, אז למה לא נקמן?
הכי מקורי שיש, ובכל זאת מזייף איתך
בכל מה שהיה, איך לא הבנתי שלא ייצא שום דבר איתך?
איך לא הבנתי שאני זה שנמתח?
ובמקום להיות הכי זוהר, טסתי אל הפח

אבל את הדברים האלה אני שומר בסוד
כדי לא לתת לאנשים לעזור לי למעוד
כדי שאנלא ארגיש נכה, ואצליח לעמוד על שלי!

כי אפחד לא מבין אותך-אפחד לא קולט
את האמת, לאמיתה? את הרעיון בתוך הטקסט
זה עוד מעפן שחושב שהוא דה בסט
זה עוד מעפן שיוצר שיר בCOPY ואז בPASTE

אתה חייב להיות מושלם, כי אם לא אתה שבור
בעייני החברה, רוצה להשתלב? תקנה טמבור!
כדי להיות צבוע, הרי זה המוטו, לא ברור?
שכל אחד חכם שנכנס, יהפך להיות בור
ארור הייחס ייחס ארור, סגור אבל פתוח
זה לא החלון, שעושה עלייך רוח