[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
דיאלוג
ב: את בעצמך לא יודעת אם אני יכול לסלוח לך.
א: אני לא מבינה.
ב: את שוכחת שאני נמצא רק במוח שלך...
א: אני מנסה לדמיין אותך אמיתי כמה שיותר.
ב: את לא מכירה אותי מספיק...
א: מותר לי לחבק אותך?
ב: לא.
א: אתה שונא אותי?

ייסורים
במגע עדין, מלטף, אני עוברת לאורך פסים ארוכים, בהירים אפילו
יותר מהעור הגם ככה בהיר שלה, או מעל חתכים פתוחים שעוד לא
החלימו אפילו כלפי חוץ, מרגישה את הדם שלה על האצבעות והוא
משאיר לי כוויות שאף אחד בחיים לא יראה, זה הכל בדמיון, הן
סתם.

לכבוד יום הולדת שש עשרה, ההורים שלי נעמדו מול הדלת הנעולה של
החדר שלי וצעקו שאם אני לא אפתח אותה מרצוני החופשי, הם יתקשרו
למשטרה שתבוא לפרוץ את המנעול. אני בחרתי להתעלם. כבר הספקתי
לסדר את כל החלקים אבל עדיין היו מקומות ריקים. לא הצלחתי
להבין איך זה הגיונ


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
... לא. תפתחי את העיניים, תפתחי אותם ככה שתוכלי לראות מעבר
למה שאת רגילה. תעשי את זה למרות שאת לא מבינה מה המטרה מאחורי
הכל, מה בדיוק אני רוצה.
הצלחת. לא ציפיתי ממך להצלחה מהירה כל כך. מוזר.

הכדור עובר מיד ליד, ואני שומעת המון קולות, קולות צוחקים,
הקולות שפעם קראו לי להצטרף אליהם, להמשיך את המשחק איתם,
לעזוב הכול. ואתם, אתם אלה שמשחקים עם הכדור, כולכם נראים לי
חלולים מבפנים, ואני לא מצליחה להבין מי חלול באמת - אתם או
אני.

הרהור
בינתיים, כל הדברים העמוקים מדי מצטלבים בספיראלות מברזל
שנחתכות במעברי חצייה. הוא בורח כולו לתוך הריכוז של למצוא דרך
בטוחה יותר לצאת החוצה, כך שיוכל שוב להיפגש ולהיפרד מאותם
האנשים. מהי הדרך הטובה ביותר?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
פורטרט
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אקריליק על קאנווס
אל היצירה
גודל מקורי - 100X70

הדפס תחריט
אל היצירה

סקיצה
אל היצירה

סקיצה
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
לנה: יש מלחמה
זאנד: אין
מלחמה
לנה: יש נאצים
דורה: אין
נאצים
לנה: יש הפצצות
דורה וזאנד: אין
הפצצות.

אודיסאוס מסכם
את המערכה
השנייה במחזה
האהוב על כולנו;
'בעלת הארמון'


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YamHadmama
יוצר מס' 49741. בבמה מאז 18/3/05 22:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לים הדממה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה