|
מצאתי את עצמי שוכב בתוך שלולית בוץ סמיך, לכוד בתוך גדר תייל
שנתקפלה וקרסה עלי.
גשם יורד באלכסון, מדלל כל טיפת אויר טובה לנשימה בנוזל חום
ומחניק שניתז לכל עבר.
רגליי שבורות, וזרעותי חבולות מכדי לחלץ עצמי ממצב מעיק זה.
|
גם לאחר שגרש אותם מגן העדן
היו הם אהבתו הגדולה, איש ואישה היו
חיים במבצרו, בחדרו , שם רחש את ההיסטריה עצמה
ואין אהבה גדולה משל שלושתם
|
אוקטובר זו תקופה שבה הגשם יורד
הרוח נושבת ואתה פוחד
אוקטובר זו תקופה שבה אני נזכר
בדברים שגרמו לי להרגיש מנוכר
|
ובערוב היום, ניחוחות של בציר
מתקרב אל שפתיך, אבל לא מספיק
|
אוויל הכפר...
משיח ver 3.11
|
התמכרות לסגריות
+ 80 משאפים רייקים.
"לחיי הונטולין"
|
בשמם של כל השפופים המוכים, החבולים
שוטפי המוחות, מנפחי המיסים, אחד קולה ואל.אמ לייט קצר...
|
עטיפת הדיסק "טכנולוגיה אחרת" גירסת דמו 2005
|
עריכה ממוחשבת על גוף תמונה סרוקה.
Evil IS eVil
|
צולם ביום האחרון של סבתי ז"ל.
נפטרה באותו יום בו נפטר נשיא המדינה לשעבר
עזר ויצמן.
|
זה מה שנשאר.
הדרך לגהנום רוצפה כוונות טובות.
עבודת יד מלוטשת בפוטושופ.
|
לפעמים החיים מסריחים, ולפעמים לא.
הערה לא במקום של גיתית רופא, הובילה אותי למעשה הזה.
סתם בצחוק...
|
כל זמן שאני קיים
אין לי אף אחד שם
לרפרפ זה לבזבז את החמצן
בלילות אנלא נרדם כי בוער בתוך הדם
במרדף אחריי הזמן
וחומרים מאמסטרדם
|
אלוהים נתן לך גוף, ובעט לך בפרצוף...
|
היית לי כמו זוג אשכים באפלה...
פארודיה חביבה על שירי מועדונים
|
כי ככה זה טוב להרגיש קרוב
לדעת שסוף אבל יהיה בסדר
|
יותר מדיי זמן.
אני מחפש אהבה בעולם.
רציתי לזרוק אותך...
|
רוח קר מלטף את העור
נע בתוך שערך
מי חורק ציפורניים?
לחנים מגלים אישיות
ניסיון להסתיר
את פירצות שערייך
|
קרן שמש פוגעת בגוף
מרצד על עורך כמו אבן במיים
מאבד את עצמי בקלות
ומקשיב למילים שבוקעות משפתיך
מטייל בשביליי הבדידות
רק בתוך השירים האקורדים שלנו...
|
גם אני יכול לעשות מאיינסטרים ולא לצאת פאג.
|
יש מוות בקוסטה ריקה
טה קיירו - כוסות טקילה
לברוח היא לא הספיקה
סה טונטו ד'ה אלדייה
|
מוקדש לכל החרדות והפחדים...
כואב לי במיימד אחר.
|
יום יבא
והשמש תפצע
חריקות מחרשה - פועלי החיטה
אני הכרתי אותה
|
שיר. לכל הלבבות המעוותים...
פזמון:
ואין לי כוח להלחם
בכל מה שאמרתי
היום שעברתי
ואין לי זין לזה יותר
המילים שכתבתי
משפטים בפנקס שלך
|
כל בוקר אותו בוקר
מה עכשיו יהיה עלינו אני כבר לא יודע...
|
תראי אותי מלאך, הם תלשו לי כנף
ובקושי אכפת...
|
יצאתי עם מצלמת וידאו וצילמתי את נפילת הטילים
על הקריות, תוך כדיי שאני מתעד את אחי מבועת
אותו היום בו נהרגו השמונה במוסך הרכבת בחיפה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אל תזכיר את שמו
של זה שמאשר את
הסלוגנים לשווא
(מתוך: "הדברות
שמועלם לא
פורסמו" מאת
המוצון) |
|
