|
ובתוך כל זה - "תחתמי פה גברת". כמו אומרים "תירגעי - הכל טוב.
אבל אם נוליד פה גופת מת - הרי שלא תתלונני! ואם אולי תמותי
לנו תוך כדי, אז תחתמי שאת סמכת שאנו עושים את המיטב...
ושאחרייך, יקירייך יחפשו כוכבים ביום..."
|
אהפוך כל אבן, בדרך לדיבשי.
הגם שהאבנים. מעיי חורבתי.
|
קולף טרפי מול טורפת קלפי,
|
מעולם לא דרכתי דרך להראות.
ואם יש כזו, אזי - איני יודע אותה.
|
אישה - ואישות אין
יש - וישות אין.
|
במיטתו, לארבע קרנות,
גפיים רגליים כתפילין.
אבא מתחנן: התרו נא!
מזדעק בצר קולו: אנא.
|
תמגנט את שיחנו, נעלוס.
נפסק שיח. לטף, לח-נשק.
לשיאי מוטיב, נתזז. ניזרע.
|
בנועם ירפה את חושיי,
לזיו חסד נועם זכרו.
|
ובפצוע שחר - לפצוע פרידה.
אראה, כי אינך. כי חלמתי חלום.
רק אפי, המנשב את הרוח.
וגופי, שספג את הריח.
יעידו, את לילי - לי.
|
משק ידיים תסמנה: אילינו את!
והד בת-קול תשנוק קריאה:
"בואי. כל זה לך. רק לך.
-יקירייך. מחכים לך".
|
ונכון, אישה בונה, יש אולי!
ראיתי איך, על כל בנייניים,
אחד היא הורסת.
-ביד מזיד,
מואסת.
|
וביקום - כמו אין אחרת!
וברקיעים?!
הא אלוהים, האם?
|
הקא תוכך עת חוטמיך תחסום,
ובפיך תתמלא מרגליות אהבה!
תשקר כי: הן נקי, מריח וטעים!"
|
בינות הבלייך - עמדה יחפה.
ערומת עריה. אמת אמיתה
|
שלם הוא הלב
אך לא שלום לו.
|
נרכזו מעייני להתפיח גאווה.
ולרגע האמת נדרשתי: שקר!
-האם שכבת עם האמא שלי?
|
אומר: "אמת תשקר!
אבכר כי, שקר ישקר...
מהספד אכזב-אמת".
|
הנה כי כן, אחת תשובה
...
-אינני אוהב אותך!
|
בחפון חווית רגע. אפס אופקים.
מייתר לוותר רגע רוגע. מען,
צלילות מוחי. ישכון שכנות
-ליבי. תאפוף נשמתי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
-הכושי עשה את
שלו?
-לא, הוא עדיין
עובד על זה.
-אז שיישאר אתה
שומע! |
|
