|
זה היה ביום הכיפורים חודש לפני הבר מצווה שלי. הבר מצווה שלי
בחנוכה. היינו אצל דודים ליד ירושלים. ממש אחרי תחילת הצום אמא
התחילה להתנהג מוזר.
|
זה לא זה שאני עדיין לבד
וזה לא זה שאין לי עבודה
|
את חושבת שזה בסדר
לגרום
למישהו להרגיש כל כך
גבוה
|
הסכר נשבר שצף קצף זורם
זה קורה רק כשאת לידי
|
שמתי לי ברקע קצת מוזיקה, ושכבתי על הרצפה. לא חשבתי על כלום.
הכל התחיל להתערפל. בדיוק מה שרציתי. עכשיו צריך להמשיך ככה.
המוזיקה התחילה להעלם, והבנתי שהגעתי לשם.
|
ועכשיו אני למעלה, מסתכל על כולם. מה הכי קשה? בהתחלה חשבתי זה
שאנשים שוכחים שאני כאן ולא שם, אבל כשחושבים על זה - זה דווקא
מחמיא. לדעת שעדיין יש שם מישהו שדואג לי. הכי קשה זה שמישהו
אומר מזל שהוא לא פה. אנשים שחושבים שקילקלתי הכל. שאני הורס
את האוטופיה שמת
|
עננים אל נא תפנו כבר דרומה
רוח עצרי, השאירי אותם כאן
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אילו הייתי
לוקחת חלק
בקלישאה
קולנועית, הייתי
דואגת להיפטר
מקצף האמבט
כשכוסיות כמוני
עם המרטיני
עושות אמבטיה.
אבל זה לא משנה,
גם ככה אין לי
קצף אמבט.
זאטוטה
פסיכודלית,
כוסית כוסית,
אבל לא קלישאה. |
|
