|
במקרר שלי - במקפיא ליתר דיוק, באותו חלק שאמור לאכסן בו בשרים
מוקפאים, אבל משמש לי כמצע קרח לבקבוקים ענוגים - נח בשלווה
בקבוק וודקה נורבגי לבנבן.
|
כשאורית התקשרה אמרתי לה שאני בדיוק בדרך החוצה, לא סיפרתי לה
שקבעתי עם הרקדנית החמודה לסרט בסינמטק, היה חבל לי על כל
משפט שנשאב אל השיחה וגם בכלל, לא רציתי שתקנא (שיכנעתי את
עצמי שהיא רוצה איתי קשר מסוג אחר, ולמרות שהיא כל הזמן מציינת
כמה טוב לה
|
אף פעם לא שיחקתי חמור ארוך. אני פשוט לא מי יודע מה טוב
בלקפוץ. אבל אני רץ ממש מהר, במיוחד כשרודפים אחרי.
|
ופתאום - היא מתפוצצת מצחוק! וצוחקת וצוחקת! ולא מתוך נימוס -
ואני יודע שכל המש"קיות ת"ש צוחקות מכל הבדיחות שמספרים להם כי
זה התפקיד שלהן להיות נחמדות אבל היא צוחקת באמת, זה אשכרה
מצחיק אותה.
|
"הייתה שם כבשה אחת, נורא חמודה, ופשוט לא יכולתי להתאפק."
"להתאפק ממה?"
"אתה יודע, נו, לדחוף לה..."
|
"מכונת כתיבה?, פטיפון? באיזה מאה אתה מדמיין שאתה חי?" שאלה
הנערה בחיוך. שפתיה נמתחו על לחיה כך שהקצה הימני של שפתיה היה
גבוה מעט מהקצה השמאלי, דבר שהשווה לחיוכה עוקם שובב, ממנו
צמחו לעגנות ואף ממזריות.
|
הדבר הראשון שנתי, השכנה שלי עשתה אחרי ששכבנו, תוך כדי שאני
בוחן את הבוקסר ומושך אותם במעלה רגליי השחופות היה להגיד "אני
אוהבת את קובי".
|
נשיקות הביטו בך במבטים עצובים
|
"עידו אוהב את נופר"
וגם "ליאת אוהבת את בר"
|
שדי הים צובטים אותי בידיהם הארוכות, הירוקות
|
מדוע לא סללת מחלף יציאה
מבין מחלופתייך
|
לו הייתה לי חרות למרכולת
הייתי מוכרה
במטבע בית האסורים שבין מותנייך
ובשלשלאות מבטך.
|
מלוכלך, לא מגולח, ללא נשק... ג'נגו שומר על הבסיס.
|
ארנבות בהולנד, מלחכות "עשב", או "מסלפפות", כמו שקורא לזה
ריצארד אדאמס ב"גבעת ווטרשיפ".
|
אף פעם לא שיחקתי חמור ארוך. אני פשוט לא מי יודע מה טוב
בלקפוץ. אבל אני רץ ממש מהר, במיוחד כשרודפים אחרי.
|
גזר יצאה לחפש מקום נוח לרבוץ בו, אך נעלמה. אנא ילדים עזרו
לאידה למצוא את החתולה האהובה עליה.
|
אם לסבתא היו גלגלים, האם היא הייתה נוסעת עליהם בגשם?
|
אבא של חבר שלי יכול לשבת שעות ולהציב קובית דומינו אחת ליד
קובית דומינו שניה, רק כדי שיוכל להפיל את כולן בסוף.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אמרו לי ימינה
בסיבוב"
אפרוח שעבדו
עליו |
|
