|
המנתח הראשי, פרופ' פייזר, ממתין בציפייה רבה לרגע זה. זהו
בלי כל ספק הרגע הגדול בחייו, אולי בתולדות האנושות כולה.
|
מאותו יום אני יושבת באפלה כאשר עלטה גמורה מתעקשת להשאר
בקרבתי, התחלתי לאבד תקווה, האמנתי שאין לי סיכוי לראות שוב את
האור, העולם פנה נגדי והוא הצליח להביס אותי לתמיד. אך המשכתי
להחזיק מעמד, אומרים שהזמן מרפא הכל וזה נתן לי תקווה להמשיך.
|
זו הייתה הנסיעה הכי ארוכה שנסעתי בחיים שלי. גם אם לא
בקילומטרים - היא הייתה הכי ארוכה נפשית, הכל התחיל בבוקר...
|
בוקר זה החל ככל יום רגיל אחר - עלי העצים רשרשו ברוח
והציפורים צייצו.
אך יום זה היה משמעותי ביותר עבור אדון שפיל...
|
הייתה זו שנה חריגה בספורט הישראלי, ואולי לא רק בספורט. בזה
אחר זה חדרו שחקנים חדשים לתחומי הספורט השונים, והשיגו הישגים
מדהימים.
|
אם אני ארצה אני אוכל אלף אצות
או אלפיים אפרסקים אם אצליח
|
יש לי חברה ואני אוהב אותה..
|
בית ראשון - שורת הקדמה
שורה שנייה עם פנינה חכמה
שורה שלישית רעיון מזרז
שורה רביעית של משפט מתחרז..
|
החום כבר נגמר, הקיץ עובר
לארי חומר חסר, חור הולך וגובר
למרות שבצב ניסה להעזר
לא תרמה אף עצה, לא הועיל שום הסבר
|
חלמתי פעם בתמוז:
ראשי היה כעין עכוז
|
אני הוא המלך,
המלך המוצג בצורה מטופשת למדי בספר "המלך הוא ערום".
אני מודה שהסתובבתי ערום בכל רחבי הממלכה, ודבר כזה באמת עשוי
לגרום לתהיות, מפני שזו כמובן, התנהגות בזויה מכל הבחינות,
אבל זו לא הייתה אשמתי!
|
אין טעם לכתוב טיזר, משום שלא משנה מה כותבים שם הצנזורנה
מורידה את זה כאשר מדובר בציור
(לדעתי זה הFEEL של היצירה, ואתם לא רשאים להחליט אחרת, מה
לציורים אין רגשות?!)
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אין יחס ראוי
לבוחנת וזה כבר
נרשם לכם בתיק
האישי וזה ילך
אתכם עד לצבא,
ואחר כך לכל
מקום עבודה
שתנסו להתקבל
אליו.
אני אהרוס לכם
את החיים, אתם
תראו. כתם גדול
ובלתי מחיק
ילווה אתכם גם
באוניברסיטה,
ברבנות, בברית
ובבר מצווה.
הבוחנת בוחנת
גבולות |
|
