צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

שלוש מילים פשוטות
שאתה זורק אליי כך, במיטה
מי יידע מה אתה באמת אומר?

אבא, אבא, קרא לי סיפור!
- לא בתי היקרה, אסור

זה נגמר.
לא עוד אתן לכך לכאוב.
לא עוד אתן ללבי לאהוב.
החומות שנופצו
מחדש ייבנו
וכשתושלם המלאכה
יבוא הקץ לאהבה.

כשהייתי קטנה, לא אהבתי מילקי.
פודינג זה דבר רוטט, גועלי.
היום אין אני עומדת על רגליי.
אין סידן בעצמות שלי.

במערה נסתרת בתוך ההר
גר לו פעם הדרקון האכזר.
"טורף נסיכות, צולה אבירים"
כך חרזו כל הנוודים והמשוררים.
אולם, לאחר שנקטל על ידי אביר אלמוני,
לאיש לא היה אכפת שהיה צמחוני.

ביום ההולדת של הגר
אמה חילקה הזמנות לכולם
אמרה שתהיה עוגה ויהיה נהדר.
בחמש התייצבנו בדלת, כמובן.

הוא לא דו-חי מכושף, הוא לא אגדי,
לא עטור נצחונות או זהוב שערות,
הוא פשוט, ואציל,
וחשוב מכך- אמיתי.

כשאהיה גדול תהיה לי קרחת
בזכותי או... בזכות הסרטן.
כשאהיה גדול אנהג בכסא
כי עדיין לא יהיה לי סידן.

הייתי רוצה ללכת לים איתך ועם גיטרה.
לשמוע אותך מנגן לי ושר, לרקע השקיעה,
על אהבת אמת, על זריחה, על פריחה.

רק רציתי לישון,
ולא יותר.
ומחר יש טיול
ונמאס לי לשבת.

אבל איך זה אפשר
לבזבז ככה סתם
שעות חשיכה
למטרות השינה?

על סוס ערמוני הפוסע בשדה
יושב שריון זקוף וגאה.

לא שומע, לא רואה,
לא מריח, לא טועם,
לא מרגיש ולא בורח,
לא נוגע, לא נוקם.

חושבת על
זמנים אחרים
יותר יפים
של שני ילדים,
חברים טובים,
שרצו לשחק

וכמו מטוטלת
את מתנדנדת
פעם בוכה
ואחר כך צוחקת.

אך אל נא תטעו, חברים יקרים.
לא מאבן עשויים צמד האבירים.
שכן תחת השחור מסתתר נער מקסים
ותחת הדם - עלמה נחבאת בין הכלים.

יום אחד, בלהט היום
את מצחות הקסדה ירימו פתאום
ואז ייראו את פני האחר
ואז יבינו מבלי לדבר -

אז שקוט לך ילד, הס פן תעיר,
בביצה שמצאת נם דרקון זעיר
ואולי אם תתן לו אותך הוא ידהים
בסודות עולמו, עולם דרקונים.

רישום בעט