[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טיפטיפון מהשלמיה

אל היוצרים המוערכים על ידי טיפטיפון מהשלמיה
הי אני כבר לא תינוק, אני מתלבש לבד ומתפשט לבד
ואוכל לבד ושותה לבד וחושב לבד על כל מיני דברים
שאעשה לבד
כשאהיה גדול...      (י' גפן).
אז גם אני לא תינוק, לפחות חיצונית.
מקווה שתהנו ואולי אפילו תגיבו.
טיפטיפון




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היה פעם איש אחד שלא היה לא כלום, אבל ממש כלום, אני מתכוון
שלא הייתה לו אישה ולא ילדים לחזור אליהם אחרי העבודה שלא
הייתה לו. לא היו לו אימא ואבא ואח או אחות. לא הייתה לו כתף
לבכות עליה או ירך ללטף.

היה זה ליל קיץ ממוזג. השמש כבר מזמן נשקה לים, פיפי ולישון.
אם כי לא כ"כ נעים לעשות פיפי במים, במיוחד כשכולם מסתכלים,
אבל היא כבר רגילה.

תמיד חשבתי שיש משהו מאוד סקסי בבחורה שמנגנת בצ'לו


לרשימת יצירות השירה החדשות
הלכת לך בשדה
ביקשת למצוא פרח
לא פרח שקמל וכותרתו יבשה
לא פרח קוצני שיד בו לא תיגע
פרח מלא הדר ויפה תואר
פרח רך ונעים (ומבין)

אלגוריה
מצאתי אותו יושב בפינה מוצלת
זקן סיני, פנים קמוטות, מעט עצבת
אך אל תטעו מארשת פניו של ידידנו
סוחר ממולח הוא, מנסה לשחק ברגשותינו

זה שאתן בובות או חפצים במקרה הטוב, זה לא חדש לי
כלי קיבול, אובייקט מולטימדיה שימושי
מקור שעשוע והנאה לחיים משמימים
את כל זה אני יודע כבר כמה שנים טובות

יום אחד אני אתעורר ולא אמצא את עצמי שוכב לצידי ומה אז?
אמא, איבדתי אותי!

אהבה
אם השמש היתה בידי
הייתי זורק אותה כדי שאוכל לכרוך זרועותיי סביבך.

הרהור
כשאתם מתים אנחנו החיים ממשיכים לחיות
כשאתם מתים אנחנו ממשיכים את החיים
ממשיכים את החיים איתכם המתים
כשאנחנו חיים אתם המתים ממשיכים לחיות

בראשית ברא אלוהים אותי

אם רק היית נותנת לי הייתי מנבא אותך.

ראיתם פעם גלים שנעים לבדם ולא מגיעים לחוף הקרוי חוף מבטחים?

אבל למה?
שאלתי מחבק בחוזקה

אכזבה
זה כמו שהייתי קטן ושיחקתי בחיילים
זה לא היה באמת
הרגתי אותם והחזרתי לחיים ברגע

אהבה
ואשק לגופך ברכות מחוספסת
ואשא אותך ביידי אל המקלט הפרוץ

אני רוצה להביט בך בכל זריחה מחדש
אבל הוא אומר לי שהבוקר ישחיר

אמרת לי שזה נגמר ביננו
ולא הבנתי
אני יודע שהכל נגמר בסוף, אבל זה קשה לתפוס

שם היכן שנשברתי
את הפשלת מכנסייך, פרמת כפתורים
וחשפת השדיים

כמיהה
תמיד את צלולה בראשי.
שם ליד האונה השמאלית

אהבה
יש בי קרבות ומלחמה עקובה מדם

הרהור
נגעת נגיעה קצרה
נגיעה רכה
דקה
דקיקה

הגיע הזמן שתביני, אולי עכשיו תקלטי
אמא, את אף פעם לא היית איתי

ג'ננה
ראיתי אותך מענטזת בקלילות הדעת, מתנפנפת בשימלתך הדקיקה
שדייך משחקים משחק של ילדים, מחבואים או תופסת קשה לדעת

מהחלון ראיתי אותה, בדרכי החוצה, ציפור שמפחדת לעוף

אכזבה
רציתי לחרוט על עורך שנאה

תכתוב, היא אמרה לי, אני אוהבת איך שאתה כותב,
תביא לי פרחים למה אתה לא מביא לי פרחים יותר?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מים אינטרנטי
הם זקנים, זה נכון, ולא יפה לצחוק על אנשים בגילם, אבל הם
בוקים - הלבוש, המפית התלויה מצוואר ומשמשת מגן איתן מפני
הלכלוך שלעולם לא יתקוף.

סכין מפלח בלב החי
והוא נדם
חבר היה, אדם
ואיננו

הרהור
חזרתי
איפה מחיאות הכפיים

היפרדות
הרי רצף של כמה נקודות יצור לנו קו, זאת כולם יודעים.
ורצף של נקודות אושר יצור לנו קו של אושר, ההולך ומתרומם עד
לנקודה (כן, שוב נקודה) - נקודת השיא.
אך בחיים קווי האושר נקטעים לא אחת, ודי בנקודת כאב אחת כדי
לקטוע קו אושר ארוך וגדול.

אהבה
את בטח מהנהנת באכזבה, כי את אוהבת את השמאלץ
ואפילו אם תכחישי לא תרכשי את אמוני בנושא הזה




בוקר טוב עולם
מה שלום כולם?


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/TiptiponMehashalamiya
יוצר מס' 4825. בבמה מאז 14/8/01 10:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטיפטיפון מהשלמיה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה