|
מעשה במשה בן חנניה וחיים בן יצחק ויעקב ויוסי, שהיו מסובין
בראשון לציון והיו מספרים ב"אם תרצו אין זו הגדה" כל אותו אחר
צהרים עד שבאו נשותיהם ואמרו להם: "ארוחת ערב".
|
ובכל שנה, בעונה זו אני מתה מחדש,
באספלט המטונף של תל אביב,
בין האנשים האטומים שמתו מזמן...
אפתיים הם טומנים את ראשם בענן ירקרק
|
את שנתת רצית לתת,
התעקשת
את שגזלת לאיש אין זכות לקחת.
|
ועכשיו אני פה
זוכרת איך פעם
הרגשתי לחוצה
מזה שמצאתי את האחד,
|
העצמיות שנותרה
ומי אני בכלל
|
בחלומי אני תרה אחריך,
ביער אפל וסבוך
|
לב שבור, מיוסר,
נוגע בלב קר ולאה
|
כשמישהו באמת נוגע
גם בליטוף, זה כואב
|
מה בעצם אפשר לעשות. עדיף לא לראות את זה מלכתחילה, לעצום
עיניים ולשכוח את המבט העצוב שנשקף מעיניה.
|
כמו מדענית גרועה,
רציתי להוכיח שאתה אוהב אותי
וניסיתי שוב ושוב בעקשנות להפריך את הטענה
|
מה זה אגוז קוקוס מתפשט? - סטרפטוקוקוס
מה זה באג Y2K(באג 2000)? -שהטילים צועקים הסילו! הסילו!
יש לי דיסוננס קוגניטיבי. - או רזוננס קוגניטיבי
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
רק רציתי להגיד
שהסלוגן הכי
גאוני שראיתי
לאחרונה זה:
תסכול זה לא
מילה...
את ההמשך
והפאנצ' הגאונית
תצטרכו לבדוק
לבד בפילטר.
אחד שלא כתב את
הסלוגן
אבל ממליץ בחום. |
|
