|
הירח מתחבא לו בינות הרים,
כשמשרתיו ועבדיו בדממה מאירים,
תרדמה מושלכת על כל הכפרים,
נשפכת על דף תוגת משוררים,
|
בראש מגדל טווה הנערה בפלך,
אצבעות דקיקות מהלכות עלי כישור,
בגדי זהב תופרת היא לבן מלך,
ועטרת מלכות לענוד לו לכשיחזור.
|
רק לא לעצום את עיניי, רק
לא להיכנע אט לכבדות הנשימה,
גם אם טיפת דמי האחרונה תורק,
גם אם תתגושש בלבבי הנשמה.
|
זמר נזמרה לתכול העיניים,
יקרעו צלילנו שערי רקיע,
על נסיך הכתר כבימי הביניים,
שאל שעריכם עתה הגיע.
|
כשיוסר ראשך ביד צר,
בלהב גיליוטינה מושחזת,
מלסייע לך ידי תקצר,
לא אוכל להיות לך לעזר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
טווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווו
חרגול בחיקוי של
הצפירה ביום
השואה |
|
