|
It was a late night hour, Mundi wondered off in the grand
hall of the castle, the one where balls used to be held, but
now it was ruined, like most of the kingdom nowadays, this
great kingdom that was ruled by the great elven king
Tan'turus Riverband.
|
הקשבתי לחזן קורא את "כל נדרי" ומבקש אלפי סליחות מאלוהים.
כנראה הוא עשה משהו באמת רע. סבא הסביר לי שמבקשים כל-כך הרבה
סליחות ליתר ביטחון, ושאלוהים תמיד סולח.
|
אלוהים החליט לצאת לחופשה. הוא פתח את הטלויזיה שלו שהייתה
ממוקמת תמיד מולו לערוץ "החיים הטובים", התרווח בכורסה שלו,
נשען לאחור ולקח עוד ביס מהצ'יזבורגר שנח לידו על הדלפק שהוא
בדיוק הזמין מהגיהנום...
|
זה היה יומיים לפני יום ההולדת שלי, אני עדיין זוכר את הרגע
שהודיעו לי על שני המטוסים... אמא שלי נכנסה לחדר שלי בבהלה,
תופסת את הראש בידיים ואומרת לי שהתאומים נפלו... מה מרגישים
ברגע כזה? אני לא זוכר מה הרגשתי, אני רק זוכר שהלכתי לאיבוד
בים של אין רגשות...
|
הוא ירד מהאוטובוס, בקושי. המקל החדש הזה, הוא לא טוב לשום
דבר. הוא הוריד רגל אחת, אז המקל, ואז את השנייה. הוא שמע
מאחורה כל מיני קולות שמנסים לעזור לו, אבל הוא לא צריך עזרה,
אף פעם.
|
האיש של הלחם, לא היה לו שם... הוא תמיד ישב שם, מאחורי החלון
זכוכית של חנות הלחמים במרכז של העיר... הוא ישב והסתכל על
המשקל, כאילו הוא מדבר איתו והוא מנסה להבין מה הוא אומר.
|
היא לוקחת עוד אחד בידה, מושכת. הפרי נקרע מהעץ. היא מנקה אותו
בשערה ומביטה בו. היא מתחילה לצעוד מעבר לעץ, נחושה בדעתה. זו
ההרגשה כאשר משנים את ההיסטוריה? זה לא יותר מדגדוג קל בקצות
האצבעות.
|
זמן ישב לו בבית קפה באלנבי, למרות שאין לו זמן. הוא הביט
בחבורת זמנים מזוקנים שישבו בשולחן לידו, אח, אלה זמנים של
פעם. הוא הזמין את החשבון, הסתכל בשעונו ומלמל לעצמו כמה חסר
אחריות היה מצידו לקחת הפסקה לשבת בבית קפה באמצע היום. גם ככה
אין לו זמן אף פעם...
|
מכאן הקשר בין המרפסת ליוליה התפתח ונרקם כקשר בל יתואר ואחד
שלא תועד בהיסטוריה בין מרפסת לילדה. הם היו כל-כך קרובים,
שיוליה סיפרה את כל הסודות הכי כמוסים שלה למרפסת. דברים שהיא
אפילו לא גילתה לאבא שלה, שהיא מאוד אהבה.
|
היה היה קוסם זקן ורב עוצמה בארץ רחוקה. הקוסם חי לו את חייו
בלמידה אודות העולם ומסתרי היקום. בעצם, הקוסם היה מנוסה כל-כך
שהיתה זו משימה בלתי אפשרית להפתיעו. הוא חקר את כל סוגי
הצמחים, חרקים, כשפי הצמחת שיער למיניהם,
|
לכבוד השנה החדשה, החליט ראש העיר לתרום מכספו הפרטי, ספסל
מעצץ לעיר. הספסל נחנך בטקס חגיגי בו הוזמנו כל חשובי העיר
ומכובדיה. היה שם הרב הראשי, מחזיק תיק החינוך, מחזיק תיק
התרבות, ראש המתנ"ס ואפילו ראש העיר, שלא נהג להשתתף באירועים
ציבוריים יותר מידי.
|
We live together with great passion
There's no doubt about both feelings
Of course we love each other
Never part the other.
|
הולכים בדרך לבצפר
עם שמים כחולים
הכל ברור הכל בסדר
הכל בעננים.
|
Greetings, this is what we are
We didn't go away too far.
On the sheets of audacity
We always lived in poverty.
|
Burning ashes covers corpses
evil never seen
|
I woke up this morning,
And saw a lovely day,
Another day,
As I woke up this morning,
Just another day.
|
הנה הם
שוקטים כפני הים
ובניהם שיחה קולחת
שיחה של לבבות
|
ממש במרכז העיר
יש חנות שכל אחד מכיר
כולם באים לשם לקנות
כל מיני בובות.
|
לבסוף נפטר והשאיר את שפת הלל
מיותמת לנוכח קללות "לך לעזאזל!"
|
זה סיפור עצוב-מצחיק, על שלושה חברים
קרובים-רחוקים הם זה מזה
אבל בכל-זאת, ידידים.
|
היא יושבת מול שולחן
בוכה לה ים לדף
היא לא שמה לב
|
יש אנשים שכאשר נופלת טיפה של מים
יעשו ספונג'ה לפחות פעמיים.
יש אנשים שכשנופלת ביצה
יתווכחו מסביבה שעה תמימה.
|
אמא שלי תמיד, אבל תמיד מעצבנת אותי ברגעים הכי חשובים לי
בחיים
|
כולנו כותבים וכותבים וממשיכים לכתוב על כל דבר בעולם. גם אם
הוא הכי שטותי שיש, עדיין יכתבו עליו, לא משנה מה הוא. אנשים
אוהבים להעביר אל הדף את מה שהם חושבים, אבל לא תמיד חושבים
שהמחשבות הן מה שהדף רוצה לשמוע. הדף, בעצם, מסמל את האנשים.
או שלא?
|
היום, אם אתה לא אומן שחורז חרוזים על ימין ועל שמאל עם הלצות
אינסוף על מין ועל סקס, ועל איך שהשכנה ממול בוגדת בבעלה עם
אחד שיש לו כזה גדול, אתה לא משורר.
|
לפעמים אני מרגיש כאילו אני נמצא באיזה סרט הוליוודי, או אפילו
סתם איזה סיפור עלילתי. תמיד יש את אותה השתלשלות העניינים.
תמיד יש את אותו היבריס ידוע. ותמיד, בכל פעם באופן קבוע
הגיבור יכנס לצרה כמו שנכנס בפעם הקודמת שראיתי את הסרט.
|
שתי משפחות, שתיהן דומות בכבודן,
בורונה היפה, במקום בו נפתחת תמונתינו,
מעוינות קדומה נפרץ מרד חדש,
שם דם אזרחי הופך ידיים אזרחיות למגואלות בו.
מבין חלצי שני האוייבים הללו,
זוג אוהב שמימי נולד;
|
קפיולט: "אבל גם מונטגיו אחראי לכל הבלאגאן הזה כמוני! גם הוא
צריך לחטוף; וזה מספיק קשה, בשביל תרחים כמונו לשמור על
שלום."
פאריס: "בסה"כ יצאתם פיטים; אבל חבל שהסיכויים היו נגדך עד
עכשיו. אבל עכשיו, מר אדון, מה אתה רוצה שאני אעשה?"
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מעניין אם רונה
קינן תראה את
הסלוגן הזה. |
|
