|
"Doddy! Doddy! Where are you? Come on out! I am not mad at
you! Come on, crawl from under there! I won't hurt you
Doddy!"
|
הדמעות על הפנים שלו כבר מזמן התמזגו עם הגשם. הוא לא יכול
אפילו לבכות בלי שמשהו יקרה. תמיד ירד גשם כשהוא היה עצוב.
היא עברה מולו. פעם ראשונה הוא פגש מישהו שפשוט עבר מולו. היא
עברה מולו, כאילו לא ראתה אותו אפילו. היא עברה מולו.
|
הם קמים בבוקר. מזיינים את האישה ומנשקים את הילדים, או מנשקים
את האישה ומזיינים את הילדים, תלוי את מי שואלים. הם הולכים
לעבודה שלהם והבוס שלהם מזיין אותם אחרי שהוא מסיים עם האישה
והילדים שלו. וככה יום אחרי יום אחרי יום.
לא משעמם?
|
שם בחושך
הפחד נגמר
החיים
פועמים שם עכשיו.
|
רוחות הנעורים האטו, הפכו לשרב של מחשבות והרהורים שעולים כהבל
על פני גליו הסוערים של ים, מוכתרים בלבן על תורכיז המים. האטו
הן, ומחכות.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני חייב ללכת
לחרבן, אך לפני
כן אשרבט עוד
סלוגן.
מישהו אובססיבי
לסלוגנים, שמנסה
להימנע מחוקן |
|
