|
אני כלל לא נרקיסיסטית, לא מתכוונת להתרברב
אני סתם קצת מפחדת, להתקרב ולהתאהב.
|
נתתי את כולי בשביל חיוך שלך
והוא לא בא
|
את כל צעדיי לידך מחשבת
את ידי בשלך "בטעות" משלבת
|
מרגישה כמו חייזר
לא קשורה לעולם הזה
מביטה בסקרנות מהצד
מרגישה כמו חייזר
|
אלפי כוכבים בשלווה שלמעלה ממתיקים בתוכם איזה סוד
ונוף של הרים שוממים שקוראים לי לקום ואליהם לנדוד
|
האם כשתחזור אליי
הגעגוע שמילא את הלב יתחלף בהתרגשות?
האם כשתחזור אליי תביא בחזרה את הרגישות?
האם כשתחזור אליי ואחבק אותך, פרפר גדול, בזרועותיי
|
שואבת בקושי עוד כוח
ממעיין דמיוני מתרוקן
עוצרת עצמי מלברוח
ושוב מנסה לתקן
|
נמאס לי מכל ההתעלמויות שלך
במשך תקופות ארוכות
נמאס שברגע אני מוקסמת ממך
ואחר-כך רוצה לבכות
|
נשבר לי שאף אחד לא מוכן
אף אחד לא מוכן להקשיב
נשבר לי שאין לחברים שלי זמן
|
ואיך ידעו עד כמה אני אוהבת?
איך ידעו שרק על זה אני חושבת?
|
יגיע היום ואפרוץ את הגבולות,
יגיע היום אשר אעז ואומר את שעל ליבי.
|
אמא אומרת לא לשמור דברים בבטן, אז אני לא שומרת שום דבר...
אפילו המורה שלי ביסודי אמרה שאני לא אצטרך פסיכולוג כי אני
תמיד אומרת את מה שיש לי.
|
אני לא יודעת מה לחשוב. הכל מבלבל כל-כך. מה עושים כשהאדם שגרם
לי להרגיש הכי מיוחדת בעולם מאוהב בחברה הכי טובה שלי?
|
מבועה ורודה של קיבוץ ירוק אל עיר אפורה. תרתי-משמע אפורה.
|
הם היו שניים. זאת אומרת לא בדיוק שניים, כל אחד מהם היה מאוד
לבד, אבל כשהם היו יחד אז כל העולם מסביב פתאום נמחק והם נותרו
רק שניים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כל מה שאריק
שרון מחפש זה
זיון!
פרובוקטור. |
|
