|
פתאום הופיע נער מולי, בערך בגילי.
מבט עצוב בעיניים, נראה המון כמוני.
חייכתי חיוך של הזדהות. "גם אתה?", שאלתי. הנהון.
אמפתיה של מטורפים.
|
והכל כל כך חולף
נעלם בתוך שניה
אם פספסת, אז חבל לי בשבילך
|
להמשיך לצעוד,
גם כשבטנך בוערת מרוב תשוקה לזה שכבר לא יהיה
ולזה שמעולם לא נברא.
|
רגעים בהם אני עומדת עירומה במקלחת
וכל גופי הצונן כמהה למים הקרים
שיהפכו כבר לחמים
|
בליל של רגשות
וקורטוב של טעם רע
מישהו חשב פה
על תבשיל ממש נורא
|
תסתכל טוב, אני מבקשת, תבלע את העולם שלי בעינייך.
אך אתה ממצמץ ושוב אני שוקעת להרהורים חשוכים.
|
אדון האכזבות הזה, תמיד רודף אחרי, נוגע בי כמעט, ולבסוף משיג
אותי. לפעמים אני חושבת שהוא סתם צל שלי, לפעמים אני מרגישה
אותו נושף לי על העורף
|
תקווה קטנה שצוברת תאוצה, מתרסקת במהירות מאה קמ"ש אל מעקה
הבטיחות, שכמובן לא מחזיק אותה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה שהם אומרים
לי שיש עוד איזה
מליון יצירות
שמחכות לאישור
זה צריך להפחיד
אותי ולעורר בי
רגשות אשמה
כשאני שולחת עוד
יצירה? אני לא
מבינה את הקטע!
אחת שלא מבינה
את הקטע |
|
