|
את אט מפזרת
רמזים צהבים
בפארקים ירוקי עד
|
אני מנסה שלא
להקשיב לאיש הבודד
ברדיו
|
קניתי תרבות
בחמישה שקלים
שירה פרוטה
מטבעות.
|
הייתי שוכבת חשופה
לחופי הריביירה
ומראה לכולם
|
אם החול מדגדג לי
בכפות הרגליים
|
בגלל שהיית בלילה ההוא
בגלל שהייתי טרודה
בגלל שניסית,
בגלל שהיו
סימנים שאני אבודה.
|
בטלוויזיה מקרינים
את כל החלומות שלי
|
אם היה אפשר לחזור
לאן
היית חוזר
איפה היית
|
הרוח נושבת סדינים לבנים
מבטים נפרשים למרחב
עם מי את נוסעת, אל מי?
|
רצים וחוזרים
פרועים והולמים
בי מחול מקולל.
|
אני חושבת ש
אני קיימת
היא אומרת
|
את הקשיחות אני שומרת
בעמוד השדרה
שלא אפול.
|
באחד מהימים אני
אקח את השירים שלך
ואעשה מהם מוזיקה
|
נסעתי ברכבת להצביע
אני פתאום חיילת
מחכה בתחנה
|
גברת ג'וזף
באה דומעת
יש לה יום הולדת
|
מישהו מניח אותי על הבד
מושך בשערי
מכחול.
|
ואני אוהבת נשים
ושומרת אותן
|
הקיץ בתנועה
מאווררים את אוויר
בסיבובים
שלושים ימים עברו
אם אנ'לא טועה
אתה יודע איך סופרים כשאוהבים
|
הופכים בקפה
טובלים בים
מוקדם מוקדם
|
כמה דקות
הן הרגליים
מקלות ורידים ועצם
|
אם רק תרצה אותי - תגיד
אני אפשוט את השמלה
|
כל הלילה אני מחכה למות
ובבוקר אני נולדת מחדש.
|
יש לי כמה שעות
מיטה קטנה, חדר
מלון אחד בדרום העיר
|
הבית ריק
וכלב אין בו
ואף לא איש
|
הרוח יודע
לחישות פזורות של סוד
|
השנים לוקחות אותנו
חייל צעיר ונערה
|
לקרוא עמיחי
בארבע וחצי לפנות בוקר
הקול שלך מעיר בי מחשבות
|
אני מלמדת אותך
את שפת האהבה
כדי שאוכל ללחוש לך את כל
|
אני כותבת לך
שתקרא אותי הסוף:
|
לא ברור עדיין
כמה זמן חולף
ואם הזמן עייף
זה כנראה בגלל
שהכל בינתיים
|
באצבעות ארוכות
על סדין לבן
|
חלומות כמו שלנו
אינם מתגשמים
הם תלויים
|
כבר ביקרתי כאן
בגלגולי הקודם
|
הדרך ארכה
עד לכלות הכוחות
|
יש משהו בעיר שלך,
אני חייבת להודות
|
אחרת, איך תהיי מלצרית
כשתהיי גדולה?
|
כמה רחוק הלכת
מרחק לב
מרחק ארץ
|
איך ידענו מה טוב
ועשינו מה רע
והגענו לכאן
מרפסת צרה.
|
המזל מתנקז אל פינות עגולות.
הגורל אל אדמה יבשה.
|
ואם אתה מפחד מהחושך,
תן לי לבוא איתך
|
אם עוד שנים אני
אראה אותך
במקרה ברחוב
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
איכר, תהיה יותר
מועיל
תצטרף
ל"סטייג'.קו.איל"
הפרולטריון |
|
