|
יליד 87, גיטריסט, צ'לן ומתעניין בפילוסופיה
החל לנגן קצת לפני הבר מצווה.
לשעבר גיטריסט בלהקת "ספרה" (עד שהתפרקה)
http://stage.co.il/Authors/Sphera
כרגע כותב ומלחין לבד
תודה לכל המגיבים והמצביעים (:
I walked a 1000 miles
Just to end up where I started
To wash away my sins
|
And again we try
And again we cry
And again we return
But yet we stand alone
|
Sick of lying and dieing inside
Sick of life and my fucking tribe
A new place away from here
To begin my life with my new naivete
|
He just stood there
Blinded by hate
The tear is no more
Yet alone he stands
|
the child who used to laugh is screaming at the sky
just to know his breathing
|
Baby is hard to please
And its been to long
|
now i love you more than ever
and forever more
flying near the sun
without the pills of fun
and im flying
|
i will show you light
where darkness rules
|
אבא אמרת שהכל יסתדר, תהיה חזק לעולם אל תוותר
יעברו ימים קשים... ימים של חושך
|
הלב זועק למקום אחר, בתקווה שהמחר ייקח אותי אליו.
מקום שבו אף אחד לא יידע את השם שלי אבל כולם יהיו חבריי.
לרוץ ליד הים בשדה הירוק הפתוח,
|
יש מישהי ששומרת עלי ממעל
עם זוג כנפיים והילה לבנה
היא יושבת ברכות על גבי עננים
דואגת לשלומי בשעות דמדומים
|
כבר שנים עברו באותו הפתח
כל הרגש שנשאר מאחור
בוהה דרך דלת בלי מפתח
ורק חריץ קטן של אור
|
ימים כחולים חולפים כחלוף הרוח
ונדמה שרק ימי השחור נחקקים בסלע ככתובים באש.
|
ונשאר רק לחכות ולהמתין
לרגש המתוק הבא שיירצה להחצין
כמו זריחה אחרי לילה ארוך
צליל בדממה, נר בחשכה
|
איני בובה! איני מוחזק על ידי כבלים בלתי נראים! אני חופשי
ואני בשליטה מוחלטת ללא ערעור על חיי! - הלכתי בדרכי וכשהייתי
צריך גם סללתי אותה מחדש! אף אחד לא ישלוט בי!
|
השמש זורחת לאט... לאט... הזריחה... היא כל כך יפה! רעש הים
הקרוב גורם לי להתמלא בתחושת עונג יוצאת במינה.
לרגע שכחתי את כל צרותי, אני מניח שאי אפשר לחמוק מהן ליותר
מדי זמן, תמיד היו ולנצח יהיו והן תמיד יחזרו ואני תמיד אאמץ
אותן אלי בזרועות פתוחות
|
הפעם אני רוצה לספר על משהו שקרה לפני הרבה זמן, במקום רחוק
ודמיוני, הרחק מכל דבר אחר, מקום שבו אין צרות. מקום שבו הטבע
החופשי מתחבר עם המודרניות התעשייתית, מקום קסום.
|
my baby is hard to please
|
A long time ago
we met in a far away place
we sat there and played for hours
|
רגע כמו נצח מעל תהום
המציאות שנראית כמו חלום
ועוד ועוד אנחנו נופלים
|
כבר שכחתי איך אנשים נראים
מרוב כל המסיכות הצבועות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
צ'מעי, כל פעם
שאני יוצאת
צודקת, אז הוא
אומר לי 'סתמי
ת'פה, אז אני
סותמת.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
