|
ילדינו ישנים על מזרונים דקים עטופים בסדינים מצהיבים ומכוסים
בשמיכות הצמר שסרגתי לנו מתוצרי הגז של השנה הראשונה לחיינו
המשותפים. נשימתם השלווה משגעת אותי. אני רוצה לצעוק להם עורו
עורו עמדו על נפשותיכם, אך שום סכנה ממשית אינה נראת כרגע...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
פייי, איזה ריח.
שאול, תוריד את
הרגליים מהתקרה
ובוא. שאול!
אמרתי בוא הנה!
שאול בוא הנה או
שאני תולה
אותך!
הנאשם וחברו
המנוח לתא |
|