|
סיפור שגם הולך להיות בספר של שיעור כתיבה יוצרת בבצפר שלי..
|
החדר שלו היה הכל ; גם ריק וגם מלא גם גדול וגם קטן ובאמצע
החדר ניצבה כורסה גדולה ומרופדת שפשוט ביקשה שאני אשב עליה ,
ואפילו לחצה עליי לעשות זאת, בעוד אני מתפעל מן העולם החדש
שנגלה לפני.
|
הוא מתקשר בנגיעות חפוזות של אהבה
קום בבוקר מוקדם תסתכל עליה ישנה, באור כחול
שמש, פותח ת'חלון, ריח של דשא עם קצת טל מעל.
|
אל תשתני לי
כי כבר שיניתי יותר
מדי.
|
ולא אוהב לדבר כשאין על מה
ולא אוהב כשלא אוהבת
|
עכשיו זה מתאים
אם בא לך
עכשיו זה טוב
אז נתאבד
|
חושב אוהב
חושב יודע
חושב מרגיש
חושב נוגע
|
כי אין לי זמן ואין גם מוח
לעוד ילדה יפה
|
שרים שלום חנוך
צוחקים ונהנים
אדם יוצא מהכלום ומצטרף לשירה
מאושר נורא
|
אולי זה אני
הענק הכחול?
מנסה למשוך אותך הצידה קצת
|
אני לא בקטע של כפייתיות, את יודעת
אני מסתתר מעצמי
|
משחק באהבה
משחק בדמיון
כי במשחק תמיד אפשר לשמור
ולהתחיל מההתחלה.
|
המעיל שלי מספיק גדול לשנינו.
מעדיף אותך עם מעיל
מאשר מעיל בלי אותך.
|
השיר שהוא שומע
נוגע בו במיוחד, במצבו
והוא פשוט אינו מרפה
ממחזר כל מילה ומילה
עד לשיר הבא.
|
אתה מאמין שאנשים נכנסים לחיים
למטרה מסוימת?
|
זה נורא אני
אבל אולי קצת אני חדש כזה
או משהו
|
להריח את החולצה שמעליי
שמריחה כמעט כמוך
|
When she holds your hands
you are all trapped in velvet.
|
לא ידעתי שאפשר לאהוב
בעצמה כה רבה
עד שנאהבתי על ידך
וכל נשיקותיי - שלך הן
|
בין עתיד לאהבה
בין חברות והבטחה
התבלבלת לך לאט
פגשת ולא ידעת
|
משקיפים עלינו מלמעלה -
מיליוני כוכבים
הם מתארים לעצמם
|
אילו היית יודעת
כמה מתנות תכננתי לך לקנות
וכמה קילומטרים נסעתי בגללך
היית נשארת?
|
כששרת פנייך שינו פנים
ונוכחותינו לא הייתה לבד
|
העבר האינסופי
מאיים על עקרונות התקווה,
עוד נסיון לראות מעבר,
שנכשל
|
בלילה כל מקום הופך
תעלומה,
וכל בדיחה הופכת לחידה
|
בלילה כזה , של בשורה חדשה
בלילה כזה , עם שלוק וודקה לימון מהפריזר
בלילה כזה , אני בא אלייך , ב5 אולי יותר
|
נמאס לי מהאיגוד הזה
כל הבנות אותו דבר
אני מתייאש כל כך מוקדם
וכוחי כבר שנגמר.
|
שוב, בציניות חצי אמיתית שלה
ומודיעה שאולי עוד אפתיע אותה
|
השעון שכח לבדוק
אם החושך בא בסוף,
החושך לא ידע
שהשמש מגיעה
|
אני הולך בדרכי שלי אבל אולי קצת אחרת
ורוקד במוחי שלי מטורף זאת אומרת
|
מוח מלא מחשבות, בחדר ריק,
וכשאין מחשבות, מסתובב וצוחק,
בלי מחשבות, על בחורה יפה,
חי בלי שירי אהבה
|
כמה טוב שמחר יום שישי , יום בו נוכל לשכוח מהכול
אורות קטנים של בוקר, יאירו את הכביש
ובכביש האושר, נוסע בלי תכלית.
|
כבר יותר מדי זמן לא כתבתי שיר אהבה .
תוכן המילוי של אוצרות ראשי השתנו בתכלית
ומבין ששינוי כזה קורה רק לבן אדם שנכווה
|
מעניין איפה המקום הזה
המקום שאליו הרגש הלך
כל כך הרבה מתוך תוכי השקעתי
לאן הרגש נעלם?
|
אה ואת, כן את, וגם ההיא השנייה והשלישית
וכל אותן חוקרות מוח
אני מניח שיש לכן מאפיינים קצת דומים
תנחשו למה.
כולם אוהבים מפזרי חום. כי זה נעים.
|
וזה מרגיש לי שוב
כמו הרגשה של פיספוס
כי היא הייתה אומרת כן
וזו הבעייה בדיוק
|
אני פוגש בשערך -
בכל פינה שבעולם.
|
שומע סיפורים על איך שפעם
לא היו פלאפונים והיו נפגשים ברחבה של המשביר
ואיך להיות אדום בירושלים היה תמיד קטן
אבל הרבה פחות נדיר.
|
והתחושה של פעם, עם ריח מברצלונה וזיכרונות של כובעים,
נכנס לאטרף ונוסע בלי כיוון ובלי גרביים
חם פתאום חולצה קצרה אדומה וג'ינס עם שרוך קושר
זיכרונות של קיץ שעולים לי פתאום.
|
ואת יודעת, שיש בדבריי מן האמת
למרות שאני הראשון, הראשון שמגלה
את השין השורקת, השורקת שלך
ואת מתביישת, ואני לא איתך.
|
כי טוב לי ככה אבל זה כזה... איך לומר... באוויר כזה
|
והתספורת תמיד נראית מוזר
ביומיים וחצי הראשונים.
|
עוד אחד מהשגעונות שלי
תרגיל מחצית בקולנוע
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הוכחה ניצחת
לעובדה שאין
בעצם מישהו
שמאשר את
הסלוגנים:
כתבתי את הסלוגן
הבא:
"מה הם כבר יעשו
- ישתמשו בי
בתור בורג
לחיזוק הכיסא?"
(אברום בורג
לקראת הביקור
ברמאללה)
והוא אושר.
אין שום סיכוי
שבן אדם יאשר
כזה דבר. |
|
